|
|
עמוד:8
8 מיכאל מירו הווירטואלי, וזאת משום שאותם יחסים מציבים את הארגונים בעמדת מפתח כמעצבי האידיאולוגיה של המפלגות . התהליכים שיתוארו להלן כמעט לא נבחנו עד כה בגישת מחקר איכותנית, המתבססת על ראיונות עומק ותצפיות . על רקע זה, הספר מבקש לבחון את היחסים המורכבים בין הארגונים האזרחיים, לצד תנועות של ארגונים ובודדים, לבין המפלגות ; בין המגזר האזרחי לבין המגזר המפלגתי והכנסת . הספר משרטט את המניעים ואת מגוון הפעילויות של חברי ארגוני החברה האזרחית במעברים ממצב שבו הם פועלים בעיקר בזירה האזרחית ועד מצב שבו הם הופכים לשחקנים פוליטיים ממוסדים בזירה המפלגתית ובכנסת . המעברים ממוקד אחד של פעילות למוקד אחר הם תופעות המתרחשות לעיתים ברמת הארגון ולעיתים ברמת הפרט, בין שמדובר במנהיג קבוצה או בחבר מהשורה . בפרק הראשון אסקור את חלקה של החברה האזרחית בבניית תרבות פוליטית ; בפרק השני אעמוד על תפקידה של התקשורת האזרחית בעידן הדיגיטלי, בעיקר הרשתות החברתיות שצצות כפטריות לאחר הגשם ; בפרק השלישי אגדיר את התרומה העיקרית של החברה האזרחית באספקת רעיונות ואידיאולוגיה למפלגות ולכנסת בכינוי "המרכול האזרחי", ובפרק הרביעי אציג את התהליך שבו המרכול הזה פועל וחשוף לעיני כלל הציבור גם ברשתות החברתיות, בכל האמצעים הדיגיטליים המצויים בשוק ; בפרק החמישי יוצגו המאבקים בין החברה האזרחית למפלגות ולכלל חברי הכנסת על קביעת סדר היום, מאבקים שלא אחת יוצרים מערכת של יחסי גומלין בין הארגונים לבין חברי הכנסת והמפלגות . בטרם נצא למסע, אבקש להודות למנחה שלי בעבודת הדוקטורט, פרופ' גבי שפר, מהמחלקה למדע המדינה באוניברסיטה העברית . תודות גם למשפחתי האהובה - יעל, עודד, דפנה ונעה, שחיזקו את כוחי לעמוד במשימה . הספר מוקדש לזכרם של אהוביי שאינם עוד, הוריי פליקס ואיוה ואחי דני, שנפטר לפני שנים ממחלה קשה .
|
|