מבוא - ראשיתו של הספר

עמוד:14

14 יהודית תידור באומל-שוורץ המסיבה הזאת נצרבה בזיכרון, כך אמרו כל משתתפיה . אני לעומתם לא יכולתי להשתתף כיוון שנשארתי בארץ לטפל באימי, שהייתה במצב סיעודי . בעלי כלל אותי בברכת הפתיחה שלו, שלחו לי עשרות תמונות וסרטון וידאו של הנאומים ושל המשתתפים, אך זה לא היה תחליף להשתתפות ולנוכחות . בשעת המסיבה חשבתי ללא הרף על כמה שאני מתגעגעת לכל מי שיהיה בה . בשעה מאוחרת באותו לילה, כששבה חמותי לביתה, קיבלתי ממנה את הודעת הדואר האלקטרוני שייחלתי לקבל ממנה, ובה תיארה את מאורעות היום . "המסיבה הייתה נפלאה, אך חסרונך הורגש מאוד", כך היא פתחה את המכתב, ואחר כך כתבה לי על כל באי המסיבה, מה עשו ומה אמרו . כאשר סיכמה את דבריה, היא סיימה את ההודעה במילים "התברכתי בחיים מיוחדים מאוד, ואני אסירת תודה על כל מה שחוויתי ועשיתי, הן למען עצמי והן למען אחרים, לאורך השנים" . ברניס כהן שוורץ ובני דורה ספר זה מספר את סיפור החיים המופלאים שתיארה חמותי בהודעת הדוא"ל ששלחה לי, ובאמצעותם, את סיפורו של דור שלם של נשים יהודיות בארצות הברית שהגיעו לבגרותן בתקופת מלחמת העולם השנייה . הן היו בנות, ובמקרים מסוימים כמו במקרה של חמותי, גם נכדות ל- 2 . 2 מיליוני מהגרים יהודים שהגיעו לאמריקה בגל ההגירה הגדול ( 1881 - 1914 ) , רובם מרוסיה, מרומניה ומאוסטרו- 1 בעיני המהגרים היהודים הייתה אמריקה "די גאָלדענע הונגריה . מדינה" ( מדינת הזהב ) , אשר העניקה להם בית חדש . נאמנותם לאמריקה הייתה מוחלטת, אולם אם היגרו כמבוגרים יחסית, החברה האמריקאית נשארה מעט זרה להם ולעיתים אף מאיימת, 1 . Hersch Liebmann , " International Migration of Jews", in : Walter Wilcox ed . ) , International Migrations v . II : Interpretations, Cambridge : ( National Bureau of Economic Research, 1931, pp . 471 - 520

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא