|
עמוד:15
לזר, לנדאואר, מיהזם אנרכיסטים יהודים המחשבה האנרכיסטית . עולם מחשבה זה בא למעשה להעמיד דבר אחר אלטרנטיבי במקום הקיים . בשום שטח חיים אין הוא מקבל את הצורות המקובלות, ואולי גם לא את אלה שהתפתחו בדרך ההיסטורית המקובלת . יש כאן מעין ערעור על הכל ורצון ליצור משהו חדש, בצירוף מידה גדולה של נוןקונפורמיזם . לתנועות החברתיות הקיימות נשקפת תמיד סכנה של התנרמלות, הסתגלות אל הקיים ואיבוד הייחודי ) כותב השורות האלה מתכוון בזה גם לתנועה הקיבוצית ( . נוסיף לזאת את הוולונטאריות, המהווה חלק משלים או לפחות חייבת להיות כזה, של המחשבה והמעשה האנרכיסטיים . תנועה, אשר בתפיסת חייה מתנגדת לכל כפייה או למסגרת כוחנית שעומדות נגד רצונו והוויתו של האדם כפרט זקוקה גם בצירופים החברתיים החופשיים שהיא מבקשת לראותם כמסגרת, לדחפים האדירים של רצונו הפנימי של כל אחד ואחד ולנכונות הבלתי פוסקת של הפרט להפעיל כוח רצון פנימי זה . אין ספק, שזו אחת המשימות המרכזיות בהן ייבחן האנרכיזם כדרך לחברה האנושית, וזאת מתוך ההנחה שרצון זה יופעל בכיוון חיובי, בונה . באותה מידה של חשיבות ראוי גם לציין את תרומת התנועות האנרכיסטיות ונושאי רעיונותיהן לנושא ההדדיות והגשמתה, כלומר : כל תחומי השותפות, האחריות והעזרה ההדדית . זה היה נושא מרכזי כבר בכתביהם של קרופוטקין, לנדאואר ואחרים . גישתם וחשיבתם בנושא ההדדיות מרחיקתהלכת הם מיסודות האנרכיזם, שגם היום נודעת להם משמעות חברתית רבה . הבאנו כמה מעקרונות האנרכיזם שנראו לנו כצריכים עיון וכמה ציוני דרך בתולדותיו, בטרם נביא מדבריהם וקורות חייהם של שלושה מחשובי האנרכיסטים, שפעלו בסוף המאה הי"ט ובשליש הראשון של המאה שלנו . בדברינו רצינו להדגיש ולהבליט את אותם יסודות שיש עליהם הסכמה ברוב הזרמים האנרכיסטיים . ועם זאת ברור לנו, שכל זרם וכל הוגה בנושא האנרכיזם, בכל מקום וארץ להם הדגשות והעדפות משלהם במיגוון הרב של הדעות שהאנרכיזם דוגל בהן . 15
|
|