|
|
עמוד:14
לזר, לנדאואר, מיהזם אנרכיסטים יהודים לראות גם את רעיונותיו של לנדאואר על בית ספר חופשי, אותם שרטט ב"כרוז לבית ספר חופשי' / שפרסם עוד ב 1910 . לאחרונה ניכרת חשיבה פדגוגית ) ויש הקוראים לה אנטיפדגוגית ( ערה ביותר בחוגים אנרכיסטיים שונים, בפרסומים בכתביעת אנגליים שונים, כגון Studies Anarchisticni The Raven . האנרכיזם מחדש כאן תוכן וצורה, ואולי אף מציג פנים חדשות של תנועה בונה ומגשימה . לתחום מעשה זה שייכת גם ,Gestalts Therapeutikn היונקת לא מעט מן המחשבה החינוכית והתיאורטית של האנרכיזם, שמציעים פאול גודמן, בקונין ואחרים . בשנים האחרונות עברה המחשבה האנרכיסטית יש הקוראים לה "ניאואנרכיזם'' טרנספורמציה נוספת . מאורעות דוגמת מרד הסטודנטים של סוף שנות השישים העניקו לאנרכיזם תנופה חדשה . גם אין להתעלם מהקריסה של הריאלסוציאליזם וכן גם ממשבר המרקסיזם הפשטני, שבמידה רבה אלה חוללו את תחיית האנרכיזם . המשבר בתורות הסוציאליסטיות שהתיימרו להיות מדעיות, הוא אשר הוליד מחדש את הרעיונות הסוציאליסטיים הליברטרייםחופשניים, שהיו הבסיס האמיתי להגותו של מרקס ונתנו להם מרחב פעולה וכוחות צמיחה חדשים . אמנם הניאואנרכיזם ראה עצמו בראשיתו כשונה מן האנרכיזם הקלסי של המאה הי"ט ולעיתים אף כמנוגד לו; ואולם לאחרונה הוא מחפש יותר ויותר את שורשיו באנרכיזם "הישן' / ובעיקר בזה שנקרא לפנים "אנרכוסינדיקליזם" או גם "אנרכוקומוניזס" . כן מעיינים שוב בתורת קרופוטקין ובכתבי לנדאואר, ובדרך ההגשמה מחפשים שבילים ונתיבות להפוך את רעיונותיהם למציאות . פרט לתחומי מחשבה ופעולה שציינו לעיל, היום נבראים גם מושגים חדשים, כגון "אנרכופמיניזם" ו"תנועה אנרכואקולוגית" . זה בא ללמדנו, שהמחשבה האנרכיסטית מבקשת לפרוש כנפים על כל שטחי החברה והתרבות . למושגי היסוד שמנינו עד כאן ראוי להוסיף עוד שניים : מושג ה"אלטרנטיבה" ומושג ה"וולונטאריות", שלהם מקום חשוב בעולם 14
|
|