|
עמוד:10
לזר, לנדאואר, מיהזם אנרכיסטים יהודים השלילה, אם גם לספרו הראשון "מהו רכוש" הצמיד את ההגדרה ל"רכוש" על דרך השלילה, לאמור : גנבה; אבל בכל מה שכתב לאחר pv ביקש להוכיח כיצד תתקיים חברה ללא רכוש שהוא גנבה, אלא בשיטת חליפין מרצון ובהתאם לתועלת האדם . על אף ההסכמה במושגייסוד, בקרב האנרכיזם יש גיוון רב לגבי כל נושא שהוא עוסק בו . אחד המושגים, שלו מקום מרכזי בעולם המחשבה האנרכיסטי, עניינו הוא מערכת היחסים בין הפרט למדינה . כל הזרמים האנרכיסטיים מתעמתים או מתמודדים עם בעיה זו והמסקנות איע אחידות . להגדרת מקומה של המדינה בחיי האדם ייתכנו תשובות שונות, בהתאם למדינה הקונקרטית בה מדובר . תשובתו של סורל, הרואה לפניו את המדינה הצרפתית התקינה ועל כן מציע להפעיל נגדה את הפעולה המשותפת של איגוד העובדים, שבשיאה השביתה הכללית זו אפשרות אחת; תשובתו של מלטסטה האיטלקי, הניזון ממסורת הכוחניות הרנסנסית ומנחיתותה של המדינה האיטלקית אכולת השחיתות והמדנים, ועל כן הוא בוטח במעשה הכוחני האלים זו אפשרות אחרת . ואילו לנדאואר המשכיל חושש פן "הסדר הטוב" הגרמני ישתלט גס על התנועה הסוציאלדמוקרטית ויחניק בה את תחושת המרי ואף ירחיב את מושג הכפייה השנואה מעבר למוסדות השלטון הרשמי . על כן יראה לנדאואר חשיבות רבה בכל פעולה עצמית של עובדים בארגון הצריכה, בוועדי הורים ואף במעשי התיישבות הכל על בסיס שותפות אמת מלאה, שבכוחה לבטל את הצורך בכל צורת שלטון וכפייה . ובכל זאת, ההנחה המשותפת לכל הזרמים האנרכיסטיים, כי המדינה הקיימת מהווה ארגון של כפייה שצריך לעבור מן העולם זו נשארת הבסיס לאנרכיזם, והם מסבירים את אופייה השלילי שאינו ניתן לתיקון, בכך, שהמדינה לא קמה ואף אינה קיימת מתוך רצונם של פרטים המתאגדים באורח חופשי, כאשר מגמתם להיטיב את המדינה מתקיימת מתוך שהוטלה עליהם חייהם ולטפח את אושרם < 10
|
|