|
עמוד:8
לזר, לנדאואר, מיהזם אנרכיסטים יהודים ושלטון, על רקע הכרה רציונליסטית בעת החדשה בכל זאת יש קשר ביניהם . עובדה היא, כי ראשון הוגי הדעות האנרכיסטים המודרניים, ויליאם גודוין ) 6381 1756 Godwin William ( , היה כהןדת של אחת הכיתות המורדות בסמכות הכנסיה האנגליקנית ) dissentersn ( . גודוין, שספרו Political Justice שפורסם ב 1793 כבר כולל את כל יסודות האנרכיזם, עוד בטרם בא המונח עצמו לעולם, הוא בבחינת מציב הגשר לתנועה האנרכיסטית של העת החדשה, שכל ההוגים, החולמים והלוחמים שמנינו לעיל נמנו עליה, ביודעין ובהכרה . אצלם ניתן להבחין בעקרונות אנרכיסטיים מפורשים, כבסיס לדיוניהם המציעים פתרון ודרך, שכל אחד מהם חותר אליהם לפי תפיסתו המיוחדת . השאלות הנידונות על ידי הוגים אנרכיסטים אלה מקורן בתחושת אינחת, שצמיחת הקפיטליזם ודרכי הייצור האופייניות לו והרס סדרי החברה והשלטון הישנים בעקבות המהפכה הצרפתית ומלחמות נפוליון הולידו באירופה, בשליש הראשון למאה הי"ט . תחושה זו עולה בחברה המערבית במקומות שונים בעת ובעונה אחת ומודעים לה אנשים כיחידים וגם כקבוצות, בודדים או בקרב יחידה חברתית גדולה, והיא המולידה חיפושי דרך למוצא מהמצב הקיים ולהצמחת משהו חדש תחתיו . הנתיב החדש הזה התבטא ביותר מתורה אחת, והמשותף לכל רעיונות המרי שפרצו במחצית הראשונה של המאה הי"ט הוא, שאלה שמו לעצמם מטרה לבנות חברה טובה בעוד הגורם המפריע לכך הוא השלטון הקלוקל . לפיכך, ההולכים בדרך זו נחלקו ביניהם בשאלה, מה צריכה להיות המגמה הראשונית במאבקם . רבים מהם טענו, כי המגמה העיקרית היא לכונן חברה טובה, ועל כן קראו לעצמם ) לפי התרגום הלטיני של המושג "חברה" ( סוציאליסטים . אחרים, שראו את שורש כל הרע ואי הנחת שבמצב הקיים בעצם קיומו של השלטון, ראו כפתרון הקמתה של חברה שאינה מבוססת על שלטון, בהיותם משוכנעים, כי אם תדע החברה להתקיים ללא שלטון 8
|
|