ילדות ונעורים בווארשה

עמוד:14

להקנות לנער חינוך דתי ושלחה אותו ל"חדר", בו הורה איש בוברויסק שעבר לווארשה . 25 הלימוד ב"חדר" היה כרוך בעונשי גוף וגם יצחק לא נמלט מהם . כמסתבר, קשתה עליו עד מאוד ההסתגלות ל"חדר", ובמריו נסתייע במסורת החילונית של אביו, שסימניה ניכרו היטב בבית, וקרוב לוודאי, שהאם לא ניסתה לטשטשם . הילד התיר לעצמו לחמוק מן ה"חדר", כשהוא ספק מסתיר, ספק לא מסתיר, את הדבר מידיעת אמו . עובדות אלה, ביחד עם השפעותיו של צבי יפה, גרמו לה לאם שתשתכנע לשלוח את יצחק לבית­םפר חילוני . בעיתויו הכרונולוגי של המעבר כרוך קושי . אם לשפוט על­פי קטעי העדות של טבנקין קרה הדבר מקץ שנה . 26 טבנקין זכר שנשלח לבית­םפר "שפה ברורה", בו הורו המורים אהרן לובושיצקי וד"ר יוסף לוריא, שהטביעו בו רושם עז . ממאפיינים אלה מתחייב להסיק, שהוא למד במוסד שהוכתר בשם "חינוך", והוא הראשון שהוקם בשנת ,1896 ביוזמתם של חובבי­ציון המקומיים, וד"י­ יוסף לוריא, שקיבל מקרוב את תואר הדוקטור, הוזמן לנהלו . 27 ואם נכון זימון אירועים זה, הרי שטבנקין הנער הוצרך ללמוד ב"חדר" לפחות שלוש שנים, או שתקופת שהותו בבוברויסק נתארכה מעבר לשנה . מכל מקום, כשהחל את לימודיו בבית­הספר שבו לימדו לובושיצקי ולוריא, כבר היה הנער טבנקין בשנת חייו העשירית . בית­הספר הזה, שהתווה שיטה חדשה בהוראת העברית ) עברית בעברית ( ובחינוך היהודי הלאומי של תלמידיו, נעשה, נוסף לכך, חיש מהר כור מצרף של עתודת הנוער בתנועה הציונית בווארשה, של אותם "פררוי­ציון", שעוד ידובר בהם בהמשך . בית­הספר, לא זו בלבד שחישל את תודעתם הלאומית של תלמידיו, גם טרח רבות להנחותם לחיי צוותא מיוחדים וחיזק את נפשם לעמוד על כבודם היהודי אל מול ההתגרויות של תלמידים פולניים והקנטותי­ הם, אשר רווחו עד מאוד באזורי­הספר שבין השכונות היהודיות והשכונות הנוצריות, או הנוצריות­למחצה . במישור זה פסע יצחק טבנקין הנער את פסיעותיו הראשונות כראש ומנהיג . כאן החל להפגין את ייחודו . וארשה של המחצית השניה למאה ה­ 19 היתה שרוייה בתהליך קדחתני של פיתוח והתרחבות . התיעוש משך אליה אוכלוסיה'כפרית ואינטליגנציה, ובמקביל לכך נתעצם חלקם של היהודים שזרמו אליה מאזורי ליטא ובילורו­ סיה . אם ב­ 1845 היוו היהודים 0 / 70 . 26 מכלל האוכלוסיה ) 43,820 נפש ( של וארשה, הרי ב­ 1882 עלה מספרם והגיע לכ­ 128,000 נפש, וחלקם היחסי עלה ל­ 0 / 330 . אפשר כי שיעורם של היהודים לא נשתנה במידה ניכרת במשך שנות השמונים והתשעים, אך בסוף המאה ה­ 19 כבר הגיעו­ ל­ 220,000 נפש וב­ 1905 מנו 000; ,275 היינו ­ כ­ 0 / 80 . 35 מכלל אוכלוסיית העיר . אין במספרים בלבד כדי לשקף את מהותה של התהפוכה שהתרחשה והלכה . כדי להשיג את התמורה במלוא מהותה, עלינו להסב את תשומת הלב 14

יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר