|
עמוד:12
12 דוד קורן בשנת 1903 הגיע לארץ זלמן דוד לבונטין כדי להקים ביפו את סניף בנק אפ"ק ) בנק אנגלופלשתינה ( . היום בנק לאומי לישראל ) בל"ל ( . הוא מספר בזכרונותיו כי " . . . יש בים המלח חומרים רבים שאפשר להוציא מהם תועלת מרובה" . הוא מנסה לנהל . בשנת ,1905 משא ומתן עם הפקידות העות'מנית . כדי לקבל זיכיון להתיישבות בכיכר הירדן ולניצול אוצרות ים המלח . י ב 1905 פונה ההנהלה הציונית אל הגיאולוג פרופסור בלנקהורן ומבקשת אותו לחקור את המינרלים המצויים בים המלח וכן לערוך מיפוי של הים הזה . פרופ' בלנקהורן חקר . אסף דגימות למעבדה והגיש דין וחשבון . אך הפקידות העות'מנית סירבה לאשר תכניות הנוגעות לים המלח . 6 יהושע חנקין . האיש שעסק עשרות שנים ברכישת קרקעות בארץ ישראל, העלה אפשרות של קבלת זיכיונות מן הממשל העות'מני בקושטא ובין השאר גם זיכיון על יםהמלח . . . . , חנקין הגיש . במאי 1919 . ל"וועד הצירים" תכנית ליישב בארץ מיליון 000 . 520 יהודים במשך עשר שנים והכין תכנית של רכישות קרקע דונם בגלילות כרך, עג'לון וסאלט . כך גם 000 . 390 דונם בגליל . בחורן ובקוניטרה . בישיבת הוועד הפועל הציוני ב 1926 . 8 . 8 הגיש חנקין תזכיר סודי לרכישת ארבעה מיליון דונם, מתוכם מיליון דונם בעברהירדן המזרחית ) כאילו לא היה קיים הספר הלבן של צ'רצ'יל מיום 1922 . 6 . 3 אשר קרע את עבר הירדן מתחומי הבית הלאומי ד . ל, . ( . 7 נובומייסקי יסד בשנת 1906 . יחד עם פרופ' אוטו ורבורג, את חברת "סינדיקט ארץ ישראל לתעשיות" . ב 1907 נפתחה חליפת מכתבים בין נובומייסקי לבין ד"ר ארתור רופין . ראש "המשרד הארץישראלי", בעניין הטיפול ברכישת זיכיון לפיתוח אוצרות ים המלח . ב 1909 הביעה הממשלה העות'מנית את נכונותה להענקת הזיכיון . החלו דיונים בינה לבין ההנהלה הציונית . דיונים אלה הופסקו עם פרוץ מלחמתהעולם הראשונה . נובומייסקי הגיע לארץ ב 1911 לשם עריכת המחקרים בשטח . 8 מלחמתהעולם הראשונה הביאה גם להפסקת הפעילות הזו . שנתיים אחרי תום מלחמת העולם הראשונה, ב 1920 . עלה נובומייסקי לארץ . חידש את המחקר בים המלח וניהל בלונדון משא ומתן על פיתוח מפעל בים המלח . משרד המושבות הבריטי מינה . ב 1923 . ועדת מומחים שתפקידה היה לבחון את הצעותיו של נובומייסקי .
|
|