|
עמוד:7
של לנדאואר ובובר נכתב רבות והיא מן המפורסמות . ) 3 > פחות ידועה היא השפעתם של הוגים אלה על ראשוני הברודרהוף . אברהרד ארנולד, מנהיגם הרוחני של מייסדי הברודרהוף, היה זה שספג לראשונה את תורותיהם של בובר ולנדאואר, עוד לפני ייסוד הברודרהוף, והוא היה האחראי להנחלתן בתנועה זו . בתקופת מלחמת העולם הראשונה גויס אברהרד ארנולד לצבא, אך שוחרר לאחר זמן קצר מטעמים רפואיים . במהלך המלחמה הפך לפאציפיסט בהכרתו, לאחר שהתוודע אל מוראות המלחמה בעבודתו בבית החולים הצבאי . בין 1915 ל 1919 היה עליו לקיים משפחה עם חמישה ילדים קטנים והוא התפרנס מעריכת כתבעת של הסטודנטים הנוצריים Die Furche ) התלם ( וכן מכתיבת מאמרים על נושאים תיאולוגיים ופילוסופיים . במסגרת זו פרסם סדרת מאמרים על פילוסופים בני זמנו כגון : קירקגור, טולסטוי ומרטין בובר . בכל אחד מהמאמרים הוצג הוגה הדעות בצירוף דברי ביקורת . היחידי שהוצג ללא ביקורת היה מרטין בובר . ניכר היה במאמרו של ארנולד כי הוא מזדהה עם בובר . הוא אף מכנה אותו שם כ"נביא" של תפיסה דתית חדשה שבמרכזה עומד המושג של "הגשמת האלהים" . תפיסת "הגשמה" זו מושגת על ידי שלמות האדם עם אמונתו והתגברותו על הדואליות הפנימית . ארנולד אימץ את מושג ההגשמה שהוא לקח מבובר והפך אותו לאבן פינה לתורה שהפיץ בקרב חסידיו הצעירים . w יש לציין כי הערכתו לבובר הייתה עמוקה ויציבה , ולא התערערה גם כשבובר תמך בגלוי במאמץ המלחמה הגרמני בעוד שאברהרד ארנולד התנגד לו בקנאות . אברהרד ארנולד התוודע אל תורתו של גוסטב לנדאואר באמצעות ספרו "הקריאה לסוציאליזם" שהופיע ב 1919 ) מהדורה שניה ( . החזון החברתי המובע בספר זה הרשים את אברהרד ארנולד עד כי אימץ ושילב אותו בהשקפת עולמו הדתית חברתית . במיוחד דיברה אל לבו הקריאה של לנדאואר אל הנוער הגרמני לכונן קומונות חקלאיות שבהן תתממש חברותא אמיתית תוך עבודה יצרנית בלתי מנוכרת . הרעיון להגשים את האידיאל ביחידות קטנות, מתוך בחירה ורצון חופשי כבסיס התחלתי וכקרש קפיצה לשינוי פני החברה, כבש אותו לדרך שהוליכה לאחר שנתיים לייסד את הקהילה הראשונה של הברודר'הוף Sannerzn ) להלן : סאנרץ ( . יתר על כן, אמנת היסוד שעליה חתומים שבעת החברים הראשונים בקהילה, טבועה רובה ככולה בחותם השקפותיו של גוסטב לנדאואר . ' 15
|
|