מבוא

עמוד:10

10 | מקום בלב : מקומו של החינוך הגופני בלב העשייה החינוכית פעולה הנדרשות להשגת מטרות עתידיות, דוגמת קידום הישגי התלמידים ושיפור מעמדם החברתי . יכולת זו נבנית מצבירת מידע ממקורות תאורטיים - אקדמיים וממקורות מעשיים, כגון התנסויות מוצלחות, התנסויות חלופיות וקבלת משוב משכנע מגורם אמין ובר - סמכא . הפרק מתאר את תהליך העיצוב של מסוגלות עצמית בהוראה, מסביר מהן היכולות של מורים בעלי מסוגלות עצמית גבוהה, מציע דרכים לבדיקת מסוגלות המורה ומספק שורת המלצות לעיצוב מסוגלות עצמית גבוהה של סטודנטים בתהליך ההתנסות המעשית . פרק 7 , "לבטים והרהורים של סטודנטים לחינוך גופני במהלך ההוראה כפי שהם משתקפים ברפלקציות : התמקדות במשמעת ובמוטיבציה", מאת סימה זך, חנן שטיין, תמר סיוון ואילנה ארליך, מציג מחקר שניסה לברר אילו נושאים מעסיקים סטודנטים להוראה בזמן שיעור . במחקר השתתפו שישים סטודנטים לחינוך גופני מארבע קבוצות הדרכה, שהתנסו בהוראה בחינוך העל - יסודי . המשתתפים, סטודנטים וסטודנטיות בשנה השלישית ללימודיהם, הגישו דוח התנסות רפלקטיבי שבועי שכלל מענה על השאלה : "אילו מחשבות ואילו לבטים העסיקו אותך במהלך השיעור" . ארבעה מנחים ניתחו את הדיווחים לפי נושאים ומילות מפתח ב - 12 קטגוריות . הפרק מציג שתי קטגוריות בולטות : מוטיבציה ומשמעת . הממצאים הראו ששלושת הנושאים המרכזיים המעסיקים את הסטודנטים הם השתתפות פעילה של התלמידים, משמעת ותחושות הצלחה ותסכול . סטודנטים מרבים לשתף בתחושות ההצלחה שלהם ולחלופין, כאשר הם חווים חוסר הצלחה בשיעור, הם מרבים להתגונן ולהצטדק . הדוחות היו על פי רוב קצרצרים ושטחיים, וכמעט לא נמצאה התייחסות לתוכני ההוראה של השיעור . הפרק מסיים בהמלצות יישומיות . הפרק האחרון, פרק 8 , "משמעות החיפוש אחר קוהרנטיות בהוראה : ניתוח מקרה ודיון תאורטי", מאת אלה שובל ורחל טלמור, הוא תוצאה של "מחקר מתגלגל" שהחל בשאלת מאפייני העבודה של מורה המוערכת כמורה טובה במכללה להוראה, עבר לניתוח מאפיין הקוהרנטיות בעבודתה והתפתח לדיון במושג הקוהרנטיות בהוראה ובמשמעות החיפוש אחר קוהרנטיות בתהליך פיתוח הזהות של מורים . הגדרת הקוהרנטיות איננה מגובשת דייה בספרות העוסקת בהוראה, והמכנה המשותף למשתמשים במונח הוא הניסיון לתאר קשר שיטתי ועם זאת גמיש ופתוח בין תהליכים שונים הקשורים להוראה . פרק זה מציב את החיפוש אחר קוהרנטיות כתהליך מרכזי ביצירת זהות של מורה בעידן שבו הפרט נתפס כעומד במרכז וחשוף למסגרות חיים שונות ולקודים ערכיים מגוונים שאין ביניהם בהכרח קשר שיטתי כלשהו .

מכון מופ"ת


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר