|
|
עמוד:10
10 | סיפורו של יקותיאל אדם אין זמן לשיקולים ולתמרונים . לכל המעורבים נהירים הכללים — זה שילחץ ראשון על ההדק, יחיה . גם כשיחלפו עשורים מאותו אירוע, לא ימוש מקותי מראה פניו של הערבי שמולו, קצת המום, קצת מבוהל, כבר יודע שהפסיד ; מראהו של החי העומד למות מידיו . כשפורצות פעולות האיבה מצד הערבים לאחר ההצבעה באו"ם, קותי נשלח לפעולות כמפקד מחלקה באזור מגוריו בתל אביב, ובכלל זה משתתף במבצע "חמץ", שנקרא כך בשל סמיכותו לחג הפסח, ומטרתו לכבוש את הכפרים סביב ליפו במטרה לבודד אותה . כך הוא משתתף בכיבוש כפר סלמה בדרום העיר . כעבור 12 ימים נופלת יפו בידי כוחות הצבא הישראליים, ובעקבות כך מוסר האיום המיידי על תל אביב . בהתאם, כוחות הצבא, וקותי ביניהם, מתפנים למשימות הגנה ויוזמה ביתר חלקי הארץ . הוא נשלח לפעולות נועזות מעבר לקווי האויב . קותי מתבלט שם במהרה כקצין סיירים שבקיא בשטח באופן שמעטים ישתוו לו, אם בכלל . היכרות אינטימית, מתוך אהבת הארץ . הוא לא מבטא אותה במילים רמות, נוסח "זו שליחות", אלא בתשוקה להכירה ככל שניתן, לחוש את פלאי הטבע שבה . הוא האיש שממעט במילים ומרבה בהתבוננות, למידה שקטה, בחינת סביבתו . כבוגר שקדן של הקורס בג'וערה, קותי אינו חוסך בהכנה מדוקדקת של הכרת הכפרים שאליהם הוא נשלח עם חייליו . הוא עמל על כתיבת תיקים של הכפרים : המבואות, דרכי הגישה, נקודות תצפית, מרכז הכפר, בית המוכתר, וכמובן צילום פנורמי מלווה בהסברים . לפי התיק הוא מרכיב את הכוח שיֵצא לביצוע המשימה . במלחמה הוא משתתף בקרבות רבים — הקרב בחירבת ירדָּה, כיבוש מירון וגוש חלב . מבצע חירם בצפון ומבצע עשר המכות בדרום, הוא מבצע יואב, שנועד לפרוץ את הדרך לנגב המנותק ולדחוק ממנו את הצבא המצרי . הוא משמש שם קצין הסיורים של חטיבת גבעתי וחטיבה 7 . היוזמה ההתקפית הזאת נוחלת הצלחה : הדרך לנגב נפרצת, השטח שתפס הצבא המצרי מצטמצם במידה ניכרת, וכוח אויב גדול מכותר בכיס פלוג'ה . לקראת סוף המבצע, כוחות צה"ל כובשים את באר שבע . במהלך המלחמה, קותי מתרכז בנושא הסיור . סורק שטחי אימונים וקרבות אפשריים, מאמן סיירים בעצמו,
|
|