|
|
עמוד:14
14 | עיונים בחינוך : מאמרים בפילוסופיה של החינוך בין התלמידים שנחשפו לה ובינם לבין מוריהם . בעקבות ביקורת שהוטחה בברכט בגין המחזה הזה, הוא שינה מעט את הטקסט והוסיף לו מחזה הופכי לכאורה בתוכנו בשם האומר - לא ( 1931 ) . במאמר אני סוקר תכנים שונים של המחזה בשש גרסאות שלו, החל מהמחזה המקורי, טאַניקוֹ, מנהג - ההשלכה - אל - העמק, מחזה נוֹיפאני מהמאה ה - 15 המיוחס למחבר זֶנְצִ'יקוּ, וכלה ( ובעיקר ) בגרסאות של ברכט . בעקבות סקירה זו אני תוהה באשר למסר החינוכי שביקש ברכט להנחיל לתלמידי בית - הספר באמצעות המחזה הזה . 6 ) על חיוב החיים ואפשרויות שחרור האדם בהגות הפרוידיאנית : המאמר הזה, להבדיל משאר המאמרים הכלולים בקובץ הנוכחי, אינו עוסק באורח ישיר בחינוך, אבל המסר שאני מבקש להעביר באמצעותו, בדבר חיוב חד - משמעי של החיים ובדבר המעטת מאוויי יצר - המוות המעורבים במסגרות החיים, הוא אולי המטרה החשובה ביותר שראוי לחנך למענה . שני הפרקים הראשונים במאמר הנידון סורקים שני נדבכים חשובים בהגות פרויד : ( א ) התפישות שלו באשר לכינון עקרון - המציאות ( העיקרון שלפיו מתנהלים החיים בפועל, הנישא על - ידי האני, ה - ,Ego רשות - הנפש שניחנה גם בחשיבה רציונלית ) כפשרה בקונפליקט הבראשיתי בין עקרון - העונג ( הנישא על - ידי הסתם, ה - ,Id רשות - הנפש היצרית גרידא ) לבין המציאות החיצונית לאדם - הפרט, אשר אינה נדיבה עבורו לסיפוק מאוויי יצריו ; ( ב ) תורת היצרים המאוחרת, המורָה על יצר - החיים ( האֵרוֹס ) ולעומתו יצר - המוות, ועל הנירוואנה – המצב הקודם להיווצרות החיים – שמעקרונה נגזרים מאוויי היצר בכל אחד מהשניים . בהמשך המאמר אני מסתמך לא מעט על הפרשנות המרקסיסטית שהעלה הפילוסוף הרברט מרקוזה לתורת - היצרים של פרויד, פרשנות אשר לפיה אמורים התכנים הספציפיים של עקרון - המציאות להיקבע באורח היסטורי בהתאם לאפשרויות הריאליות ( החומריות בעיקרן ) של המציאות החברתית לספק את מאוויי היצר למיניהם . בהקשר של הפרשנות הזאת עולים לדיון המושג "עקרון - הביצוע - ההישגי", המציין את עקרון - המציאות ההיסטורי - ספציפי, אשר לפיו מתנהלים החיים בחברות הבורגניות - רכושניות, והמושג "דיכוי עודף", המציין את מידת הדיכוי ( החל על מאוויי עקרון - העונג ) אשר מוטל באורח חברתי על האדם - הפרט במסגרות החיים של עקרון - המציאות מעבר לנדרש באורח אובייקטיבי כדי לקיים את החיים עלי אדמות, והוא משרת את האינטרסים הספציפיים של שליטה חברתית - מדינית בכל עת
|
|