|
|
עמוד:8
8 | עיונים בחינוך : מאמרים בפילוסופיה של החינוך לאחר הקדמה כזאת לספר הכולל מאמרים עיוניים, אשר מטעימה דווקא את עליונות המעשׂבחינוך על - פני התאוריה, עשויה להתעורר אצל הקורא ציפייה לאיזה "אבל" המודגש כציון של הסתייגות מהנאמר עד כה, "אבל" אשר אמור לפתוח לכאורה מערכת סדורה של טענות בזכות העיון התאורטי בחינוך, בדבר נחיצותו ואולי אף הכרחיותו . אין בידי טענות כאלה . מה שיש כאן, בספר שלפנינו, אלה מאמרים המבקשים להאיר ולהבהיר נושאים שונים והיבטים שונים שעניינם הכללי והמשותף חינוך . עד כמה הם נחוצים או בכלל רצויים למלאכת החינוך ובהקשר של מקומו בהוויה החברתית יחליטו הקוראים אם וכאשר יקראו את הדברים וייתנו על כך את הדעת . המאמרים המאוגדים באנתולוגיה שלפנינו נכתבו במרוצת עשרים וחמש השנים האחרונות, לכאורה ללא קשר ביניהם, ועם זאת מתקיימות ביניהם זיקות ענייניות מעבר לנושא הכללי "חינוך" : ברבים מהמאמרים יש התייחסויות ליצירות ולתובנות של אנשי רוח מסיימים מתולדות התרבות המערבית – בני העת העתיקה : סוקרטס, אפלטון ואף מסופרי התנ"ך ; אנשי רוח מסוף המאה ה - 18 ומהמאה ה - 19 : קאנט, שילר, היינה, מרקס וניטשה ; בני המאה ה - 20 : ברכט, פרויד ואנשי אסכולת - פרנקפורט : הורקהיימר, אדורנו, פרום ומרקוזה . המאמר השני בקובץ זה עוסק בתפישת החינוך של סוקרטס כפי שעולה בדיאלוגים שכתב תלמידו אפלטון ( בעיקר במנון ובהמשתה ) ; בשלושה מאמרים שלאחריו נידונות סוגיות בחינוך העולות במחזות של ברטולט ברכט ( ובהם חיי גלילאו גליליי, שירים מאופרה בגרוש וממהגוני ואופרת בית - הספר האומר - כן / האומר - לא ) ; המאמר השישי עוסק בתפישת החיים בהגות של זיגמונד פרויד ובהשלכותיה ; בארבעת המאמרים האחרונים באנתולוגיה שלפנינו עולה בצורות שונות בעיית הזיקה הפטאלית, שהיא לכאורה מעגלית ללא - מוצא, בין תפישת החינוך כגורם המכוון לשינוי מאפייני החברה – כאשר ובאשר הם נראים כדכאניים, מעוולים, לא - תבוניים, שמרניים באופן עיקש וכו' – לבין העובדה שלפיה מערכות החינוך מהוות מוסד ממוסדות החברה הקיימת ואמורות לחנך בהתאם לכך, כלומר לחנך בעִקשות לְמה שנראה ( לפי ההנחה לעיל ) כדכאני, מעוול, לא - תבוני וכדומה . תפישת החינוך כגורם לתמורה חברתית והתביעה הנאורה לחולל תמורה כזאת נגררות בהקשרים כאלה להיראות כְּפִרְכָה נוסח הנחת - המבוקש, כלומר טענה מעגלית, שלפיה חינוך נאור אשר יוכל להפוך את החברה מהיותה לא - תבונית ומעוולת לחברה נאורה, רציונלית וצודקת, יכול להתקיים רק בחברה שהיא מלכתחילה נאורה, רציונלית וצודקת . . .
|
|