|
עמוד:14
מבוא 14 ררו . גישתו התאפיינה בהפעלת שכל ישר , ברגישות לתנאי המציאות החדשות שהתעו ולכן , ובחשיבה מקורית . הוא ראה את הפוסק כמי שמשוחרר מתקדימי פסיקה מאוחרים לא חשש לחלוק גם על גדולי ה ' אחרונים ', ובלבד שהכרעתם לא התקבלה בציבור הרחב . . לצד דרכו הלמדנית , הוא ברוח זו הוא התייחס בכובד ראש למנהגי הציבור המקובלים יסודות ההלכה ובירורהּלעומקהּ . ניחן בכתיבה בהירה ומנומקת הבנויה על כי הרב פיינשטיין מילא צורך חיוני שהתעורר ברובדי הציבור נדמה , נוסף על כך השונים באמריקה ובעולם היהודי : השינויים הדרמטיים באורחות החיים של קהילת הקהילות המתחדשות , החשיפה הגוברת למודרנה ולחברה המהגרים היהודית , מבנה הכללית , התפתחות הטכנולוגיה ותרבות השפע על השלכותיה החומריות עוררו מצוקות הצורך דתיות שהלכו וגברו עם הזמן , והעלו , כאמור , שאלות חדשות שתבעו את פתרונן . מרכזית כתובת ל הפך חייב התייחסות , והרב פיינשטיין לקשיים למצוקות ו לתת מענה . התקופה ומנבוכי השואלים מן רבים פנו שאליה המוני העם , כסמכות הלכתית מובהקת , ההערכה שרחשה לו האליטה התורנית , ועמהּ באמריקה , שם הצטרפו אל משהתוודעו לסגולותיו התורניות , ולמעלה מכך , עוד ברוסיה אותו לפונים הרבים , הפכו שמו שהילך לפניו כסמכות הלכתית נערצת , נגישותו וזמינותו מראשי ישיבות ורבנים — עד מהרה לאבן שואבת להוראה ולעצה עבור המוני בית ישראל ועד לסוחרים ובעלי מלאכה מפשוטי העם ; פנו אליו חסידים ומתנגדים ; חרדים מודרניים . מכל הקצוות הגיעו הפונים , וכולם מצאו אצלו אוזן קשבת םואורתודוקסי בו מקור סמכות . הכינוי ' רֶבּ משה ' שהיה שגור בפי הכול , מעיד נאמנה וראו והארת פנים רבה ועל החיבה שחשו כלפיו . השילוב הייחודי בין הפוסק הנערץ , הנגיש על תחושת הקִ והמקובל על גוני הציבור השונים , לבין התקופה רווית האתגרים , היה המצע שעליו צמחה משה . היצירה ההלכתית העשירה שמרוכזת באיגרות הרב פיינשטיין ' ארגז אחריו , הותיר על תקדימיו מעבר לקורפוס הפסיקה המקיף כלים ' הלכתי יוצא דופן . כתיבתו הרפלקטיבית , שביטאה את עומק מודעותו וחשפה את את , בין השאר , כוללים ה שיקולי הכרעתו , הציעה לחכמי ההלכה שורה של ' כלי עבודה ' פרשנית התכליתית , תפיסות ערכיות שיש לקדם , תפיסת הסמכות של הפוסק , הגישה ה הרחבת מקורות הפסיקה , מערך מגוון של שיקולי מדיניות , דרך שקילת המקורות ודרך עיצובם , עקרונות ההכרעה , גישת הזיקה המאוזנת למציאות ומקומם של הציבור והמנהג בשיקולי ההכרעה . ין הן לעיצוב סדר היום החיבור שלפנינו יוקדש לבחינת תרומתו של הרב פיינשטי הן לבחינת תפיסת , לנוכח החשיפה לחיים המודרניים ההלכתי באמריקה ומחוצה להּ ההלכה ועיצוב ' כלי העבודה ' של הפוסק שנדרש לתת מענה לאתגרי התקופה . בין השאלות שעמן נבקש להתמודד , נכללת שאלת זיקת ההלכה לתמורות ההיסטוריות .
|
|