|
|
עמוד:11
פתח דבר 11 האסופה שלפנינו היא פרי סדנת חוקרות שפעלה במשך שנתיים ביוזמת הפורום הפמיניסטי במכללה האקדמית ספיר ובתמיכתה של ועדת ההיגוי והשיפוט לקידום שוויון מגדרי בוועדה לתכנון ולתקצוב של המועצה להשכלה גבוהה . החוקרות, המשתייכות לדורות שונים, מגיעות ממדעי הרוח ( ספרות, היסטוריה ) , מדעי החברה ( סוציולוגיה ואנתרופולוגיה, גיאוגרפיה, תקשורת, חינוך ) , והאמנויות ( היסטוריה של האמנות, היסטוריה של האדריכלות ) , והן פועלות במוסדות אקדמיים שונים בישראל . המאמרים באסופה לאסופה חמישה שערים : מבואות תיאורטיים, 'גוף וחפץ', 'חומר ומדיום', 'נשאים של זיכרון בין-דורי' ו'מסרים לאומיים והיררכיות חברתיות' . המבואות התיאורטיים כוללים את מאמרו של יאן אסמן על זיכרון קומוניקטיבי ותרבותי שתורגם במיוחד לקובץ זה ; ואת מאמרה הפנורמי של יעל זרובבל על מחקרים העוסקים בזיכרון, חפצים וייצוגים ומשמעותם בהקשר של החברה הישראלית . השער 'גוף וחפץ' מציג את תפקידם של אלה בשימור הזיכרון ובשינויו . הוא כולל את מחקרה של תמר ערב על תסרוקות מסורתיות של נשים פליטות מאריתריאה בישראל ; את הניתוח של רחל גץ-סולומון על תפקידה המשתנה של החצאית הצבאית, המושתת על ראיונות עם נשים ששירתו בצה״ל מאז שנות החמישים ; ואת מאמרה של ניצה קרן על חדלונו של הגוף ותיאוריו בספרות . מהותם של חומר ומדיום כשחקנים פעילים בעיצוב זיכרונות ובהנחלת תודעה וזהות הוא מוקד השער 'חומר ומדיום' . אורנה ועדיה חוקרת את משמעותה של טכנולוגיה של מיפוי ומקרה הבוחן הוא מיפוי הטריטוריה של מדינת ישראל על ידי יהודים ופלסטינים חברי עמותת 'זוכרות' ; מאמרה של טל דקל נטוע בתיאוריות של 'התפנית החומרית' ומציע קריאה ביצירותיה הפיסוליות של האמנית הישראלית יוצאת ברית המועצות אלינה רום-כהן ; חפצים משלושה נאומים שנשא בנימין נתניהו הם מוקד מאמרה של איילת כהן המנתחת את תפקידם הרטורי של חפצים ואת הפוטנציאל הגלום בהם כאמצעים מעוררי זיכרון . השער 'נשאים של זיכרון בין-דורי' דן בתפקידם של השואה, השכול, ודור תש״ח, כעוגן למפגש בין-דורי המובנה על ידי נשאי זיכרון שונים המנהלים יחסים שונים עם הזיכרון הלאומי ההגמוני . נעמה שפי מנתחת שלוש נובלות
|
|