|
|
עמוד:8
8 | התבוננות מחודשת בחינוך הבלתי פורמלי ומאמץ את הגותו של אריקסון כדי להגדיר את הזהות הדתית, אך המהלך התאורטי חורג מגבולות הפסיכולוגיה בעת הדיון במסגרת החינוכית של המכינה . לטענת הכותב, המכינה משפיעה על זהותו הדתית של החניך באמצעות מאפיינים ואמצעים של החינוך הבלתי פורמלי . במחקר שנערך במכינות אחדות, אופן פעולתה של המכינה מושווה לאופן פעולתו של החינוך הבלתי פורמלי הדתי בסוגיה של עיצוב זהות דתית . מאמרו של נמרוד לוביש דן במסגרת המספקת לצעירים אפשרות לנהל אורח חיים אוטונומי : קומונת שנת שירות ( ש"ש ) . לוביש בחן את "מחזור החיים" של כמה קומונות במשך שנת פעילות מלאה שלהן, ובאמצעות תאוריות מתחום הפסיכולוגיה הוא מבקש לתאר את הדינמיקה הקבוצתית המתרחשת בהן . בין השאר מחקרו מנסה לברר אם יש אמת במיתוס של "משבר חנוכה" אשר מוּכָּר כל כך לעוסקים בתחום . השער השלישי והאחרון מעשיר את הדיון והמחקר באמצעות בחינת מיקומים חברתיים מצטלבים . דניאל ישועה בוחן את מסמכי המדיניות שעיצבו את החלטה מספר 922 של הממשלה, החלטה העוסקת בחינוך הבלתי פורמלי בחברה הערבית . הוא מעלה את השאלה באיזו מידה מטרת התהליך היא פיתוח אישי של הילדים ובני הנוער, ובאיזו מידה הוא מאפשר גם פיתוח של זהות קולקטיבית לאומית . ישועה מאמֵץ נקודת מבט ביקורתית ומתחקה אחַר החלטות הממשלה ודברי בכירים שעמדו בצמתים אשר עיצבו את ההחלטה . המאמר הבא מאפשר להרחיב את ההתבוננות בנושא החינוך הבלתי פורמלי ולהשוות בין שלוש קבוצות חברתיות בישראל : ערבים, יוצאי ברית המועצות לשעבר וישראלים ( יהודים ) ותיקים . לורן ארדריך, סווטה רוברמן ודבורה גולדן בוחנות את תפיסותיהן של אימהות משלוש הקבוצות החברתיות הללו, והדבר מאפשר להשוות בין אופני ההתקבלות והפעולה של החינוך הבלתי פורמלי בכל אחת מהחברות . מחקר מעניין זה מאפשר לנו לראות שהתפיסות והפרקטיקות של האימהות מושפעות מהמיקום החברתי שלהן בישראל ומשפיעות עליו, וכן לעמוד על תפיסתן את החינוך הבלתי פורמלי בתוך המערך המשפחתי - חברתי שלהן . במחקרה על אודות נשים ונערות בתנועות נוער אופיר שפר מתארת את יחסי החונכוּת אשר מאפשרים לנערות להתפתח כמנהיגות בארגון חינוכי בלתי פורמלי . ההצטלבות המחקרית בין מגדר למנהיגוּת בסביבה חינוכית בלתי פורמלית מוסיפה לספרות המקצועית הקיימת בתחום, והיא מספקת לנו מסגרת מושגית המסייעת להבין את העלייה המבורכת במספר החניכות והמדריכות בתנועות הנוער ואת התקדמותן של החניכות לתפקידי הנהגה .
|
|