|
|
עמוד:11
| 11 המדמה כולנו נפגעים אולי נדמה לנו שפשיעה מינורית של עובד היא לא פשיעה רצינית, ושהתנהגות חסרת יושרה פה ושם לא תמוטט את העסק שלנו . אך כדי להבין את חומרת האיום שנשקף לארגונים ממועלים ומגנבים, די אם נזכיר את אתי אלון . אלון, שהייתה עובדת בבנק למסחר, הצליחה במשך שנים רבות להעביר לאחיה בהיחבא כספים שהגיעו לסכום דמיוני של 254 מיליון שקלים . כך מעילה של עובדת אחת הביאה לקריסת הבנק כולו . הונאת ענק אחרת, זכורה מעט פחות, היא זו של גיא ויסמן, שהצליח להונות את בית ההשקעות הראל בסכום של 123 מיליון שקלים, ולמעשה חיסל את ההון העצמי של החברה . בנובמבר 2014 , חשבת בכירה ב- yes הודתה בעסקת טיעון שגנבה 24 מיליון שקלים . פרשות כאלה התרחשו ומתרחשות מדי יום . וגם אם לא כל מעילה וגניבה מגיעות להיקפים שכאלה, אם נסכם את כל הפגיעות יחד נגיע לפשיעה בסכומי עתק מדי שנה בשנה . כמי שעבר ממערכת הביטחון לעולם האזרחי, אני חש ששליחותי לא תמה . ההגנה על העולם העסקי והכלכלי של ישראל חשובה לא פחות מן הלחימה באויביה . המערכת הביטחונית של ישראל לא תוכל לתפקד בלי כלכלה איתנה . ובשמירה על נכסיהם הכלכליים של אזרחי ישראל, ארגוני הביטחון האזרחיים הם חוליה קריטית . אם חברה עסקית נפגעת, לא רק הבעלים של החברה סובלים . שודדים, מועלים וגנבים פוגעים במאזן החברה, ולכן גם בלקוחותיה ובספקיה . מכאן, בתגובת שרשרת, קצרה הדרך לפגיעה רוחבית בכל אזרחי המדינה . כולנו מתלוננים על מחירי הדיור הגבוהים, אך רק מעטים יודעים שלפי ההערכות בענף, בין שלושה לחמישה אחוזים מן המחיר — כלומר עשרות אלפי שקלים לכל משפחה — מקורם בסחיטת דמי חסות, גניבות וחבלות, שהקבלנים והיזמים מכניסים
|
|