הקדמה: "היא מדינת ישראל": מאחורי הקלעים של מגילת העצמאות

עמוד:13

הקדמה | 13 החשובה ביותר שעמדה בפני הנהגתו לקראת רגע צאתם של הבריטים מארץ-ישראל ב- 15 במאי . הספר מציג את היסטוריית הדיונים והאפשרויות שהגיעו לשיאם בקריאת הכרזת העצמאות על ידי דוד בן-גוריון ב- 14 במאי 1948 . להחלטות הייתה חשיבות עליונה . מתי ליצור את הממשלה וכיצד ? איך לנווט במימי הפוליטיקה הבין-לאומית ? האם יסמוך היישוב על האומות המאוחדות ועל החוק הבין-לאומי שיתמוך בעצמאותו ? או שעליו לפעול לבדו ולהסתכן בכך שהעצמאות תיפגע מאותו תהליך של דיפלומטיה בין-לאומית שהביא את היישוב עד לסף הממלכתיות ? על מנהיגי היישוב היה למצוא את האיזון בין הצרכים הדיפלומטיים לבין השיקולים המקומיים . החלטות שעשויות לסייע למדינה בטווח הקצר עלולות לעכב את התפתחותה בטווח הארוך . הדברים שיאמרו מנהיגי היישוב והאופן שבו יאמרו אותם, וכולם ידעו זאת, יעצבו את ייסוד האומה, ואת ההשלכות אין דרך לצפות מראש . הספר שלפניכם מספר מקצת מן הסיפור הזה . חקר ההכרזה של עצמאות ישראל הוא גם חקר רוח חוקי ישראל, מסע אל לב העקרונות של מדינת ישראל כפי שנשקלו בהקמת המדינה . זהו סיור בעקרונות . הכרזת העצמאות היא אחד הטקסטים החשובים בחיים הישראליים היום, ויש שיטענו כי הוא החשוב בכולם . היא הבסיס לרבים מחוקי היסוד העדכניים ביותר בישראל — היסודות החוקתיים של ישראל . "חוק יסוד : כבוד האדם וחירותו" ( 1992 ) , "חוק יסוד : חופש העיסוק" ( 1994 ) , ו"חוק יסוד : ישראל — מדינת הלאום של העם היהודי" ( 2018 ) נשענים כולם על הכרזת העצמאות . נוסף על כך, ההכרזה מצוטטת בפסיקה הישראלית כמקור ל"עקרונות מנחים" בפירוש זכויות וחוקים אחרים . משה זמורה, הנשיא הראשון של בית המשפט העליון של ישראל, כתב בתיק צבי זיו נ' הממונה על האזור העירוני תל-אביב ( גוברניק ) בשנת 1948 שההכרזה מבטאת "את חזון העם ואת 'האני מאמין' שלו" . בשנת 1958 בתיק חברת קול העם נ' שר-הפנים, שופט בית המשפט

הוצאת סלע מאיר


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר