|
|
עמוד:13
13 והגדת לבנך בדורות האחרונים עבר העם שלנו שני אירועים מכוננים — השואה והקמת המדינה — ומן הראוי שישפיעו באופן משמעותי על 11 זה אינו המקום להתייחס לשאלה התודעה שלנו וישתקפו בחגים . ההיסטוריוגרפית אם קיים קשר סיבתי בין השואה לבין תקומת 12 ואם אמנם קמה המדינה בעקבות השואה . חשוב לציין המדינה, את הזיקה שבין השתיים ואת תרומתן לתודעה ולזהות של היהודי כאדם ולתודעתם של היהודים כעם . למרות הבעיות והקשיים הקיימים במדינת ישראל, צריך להיות מודעים לכך שלראשונה לאחר אלפיים שנות גלות זכינו למדינה משלנו . 13 לבנינו, מצופה שהיום — לאחר קום המדינה — ניתן תקווה ונטפח את החיוך ואת השמחה בחגינו מתוך עוצמה ולא מתוך חולשה, 14 אל ניתן לסבל של עמנו ולחוסר האונים כעם ריבון ולא כקורבן . שבו היה שרוי לאורך שנות הגלות להשתלט עלינו ועל בנינו לאורך לוח השנה העברי . הספר הזה מתבונן בחגים כמעצבי זהות ושייכות . כ"מעצבים" ולא כ"מעציבים" . בהמשך יוקדש דיון לסוגיה זו . ראוי ומומלץ להזכירו . עם זאת, אפשר וגם צריך לשנות את היחס שלנו לסבל שעבר עמנו ואת האופן שבו הוא מתבטא בחגים, בייחוד לאחר שהקמנו מדינה משלנו . 11 . ראו גורני, "אתוס השואה והמדינה", עמ' 657 - 678 . 12 . ראו למשל יהודה באואר, "השפעת השואה על הקמת מדינת ישראל", תמורות יסוד בעם היהודי בעקבות השואה , יד ושם, ירושלים : ,1996 עמ' 503 - 509 . ראו גם אביתר פריזל, "שואה ותקומה — סיסמה או קשרים היסטוריים ריאליים", תמורות יסוד בעם היהודי בעקבות השואה , יד ושם, ירושלים : ,1996 עמ' 495 : "האם היה קשר בין חורבן יהדות אירופה בימי מלחמת העולם השנייה ובין הקמת מדינת ישראל בשנת 1948 ? לעניות דעתי לא היה קשר ביניהם" . 13 . כמילות ההמנון הלאומי של מדינת ישראל — "הַתִּקְוָה" — שהיה ההמנון של התנועה הציונית : "עוֹד לֹא אָבְדָה תִּקְוָתֵנוּ / הַתִּקְוָה בַת שְנוֹת אַלְפַּיִם / לִהְיוֹת עַם חָפְשִי בְאַרְצֵנוּ / אֶרֶץ צִיּוֹן וִירוּשָלַיִם" . 14 . ראו אלון גן, קורבּנוּתם – אוּמנוּתם, משיח קורבני לשיח ריבוני , הספרייה לדמוקרטיה, 2014 .
|
|