|
|
עמוד:13
כאוס 13 סיכויי הצלחה מצוינים . אלסר היה פועל פשוט, שלא היה שייך לארגון כלשהו, אבל הוא היה בעל יכולת תכנון מדהימה, כישורים טכניים מעולים, ובעל סבלנות, התמדה ונחישות . הוא פעל לגמרי לבדו ואיש לא היה שותף לסוד הכנותיו שנמשכו שנה . גורלה של המאה ה- 20 , כמו גם גורל אירופה וגורלו של העם היהודי היו בידיים נאמנות . אלסר שרטט את מִתאר מרתף הבירה על כל חלקיו, תכנן את ההתנקשות וחזר לביתו שבהיידנהיים ( Heidenheim ) , עיר קטנה כ- 150 קילומטרים צפונית מערבית למינכן . מנובמבר 1938 ועד אוגוסט 1939 עבד אלסר, כאמור, במחצבה ובמפעל מתכת שיצר מרעומים לצבא הגרמני . באוגוסט הוא עבר למינכן כשברשותו 50 קילוגרמים של חומר נפץ ושני מרעומים . הוא שכר בית מלאכה קטן ובמשך כמה שבועות בנה בשיטתיות את המתקן, הכול כדי להשיג ביטחון מוחלט בפיצוץ ובתוצאותיו . מאחורי דוכן הנואמים באולם הגדול של מרתף הבירה ניצב עמוד מסיבי שעוביו יותר ממטר וחלקו התחתון מצופה עץ . התקרה והיציע נסמכו על העמוד . מדי ערב הגיע אלסר למרתף הבירה והזמין לעצמו ארוחת ערב צנועה . כשהתקרבה שעת הסגירה עלה לקומה השנייה וסגר את עצמו בחדר הניקיונות . כשאחרוני האורחים הלכו והמקום נסגר, יצא עם כליו ממחבואו וכרע על ברכיו ליד העמוד, מאחורי דוכן הנואמים . לאחר שהסיר בזהירות את ציפוי העץ מתחתית העמוד החל בחציבת גומה . כדי למסך את רעש החציבה הוא הכה בפטיש רק כאשר שמע מהרחוב רעש של חשמלית או של מכונית . בבוקר, לפני פתיחת המרתף, הוא החזיר את ציפוי העץ למקומו וחמק החוצה עם כלי העבודה ושק שברי אבן שאותם פיזר ליד הנהר . לאחר 35 לילות של עבודה מאומצת וסבלנית, הושלמה יצירת הגומה העמוקה בתחתית העמוד . ב- 6 בנובמבר הניח אלסר בתוך הגומה ארגז שהכיל 50 קילוגרמים של חומר נפץ, שני מרעומים ושני מנגנוני השהיה . למחרת בלילה ציפה את דפנות הארגז בשעם, כדי לחסום את קול התקתוק, הפעיל את מנגנוני ההשהיה והחזיר את ציפוי העץ למקומו .
|
|