|
|
עמוד:10
10 פרפר בחושך בחודשים מרס - אפריל גם אני הייתי סגור בביתי כשאני מלא מחשבות ותהיות . כיצד קרה שהאנושות, שהיטיבה, לאחר מאות אלפי שנות מנוסה ומאבק, לנצח חיות-טרף עצומות, מסתגרת בחרדה מפני וירוס שגודלו קטן פי מאה מחיידק . למה המדענים ומכוני המחקר לא ידעו, לא התכוננו, ואין להם מושג כיצד להתמודד עם הבעיה . מה עוד צפוי לנו : אסטרואיד שיתנפץ על האדמה ? תקופת קרח חדשה ? אוקיינוס שיציף את היבשות ? נשק גרעיני בידי טרוריסטים או בידי שליט מטורף ? ואולי די בחיידק או בווירוס המתפשט כמו שפעת והורג כמו דֶבר ? איפה הממשלות, האו"ם, המדענים, החוקרים והפרופסורים לרפואה ? האם כבר אין מי שיודע, מי שיזהיר ומי שיאמר וינחה מה לעשות ? היכן נעצרות היכולות של המדענים, המתכננים והמנהיגים ? מי ומה יכול להחליפם ? ייתכן שהאסון המוחלט של האנושות יגיע דווקא מההתפתחות המואצת ומהרס כדור הארץ, וזאת בעטיים של הריבוי הטבעי, המדע, המלחמות, האטום, הטכנולוגיה והתכנון המגלומני . אם כך, כיצד נוכל להמשיך לחיות בלי שיש לנו מושג מה מחכה לנו מעבר לפינה ? האם ישנה, או לפחות תהיה, דרך להתנבא ? הנוכל לעשות סדר בעולם והכול יהיה, סוף-סוף, מאורגן וצפוי ? או שאולי דווקא הטבע, שיצר את עולמנו המופלא והנהדר, יודע גם ליצור את הסדר הנכון, ומומלץ לנו שלא נפריע לו ? בספר שלפניכם ניסיתי לתעל את התהיות, השאלות והמבוכה לחקירה מסודרת . נעזרתי בידע שצברתי וזכרתי, בחיטוט במעט ספרים שהיו לי ובכאלה שהזמנתי בדואר, אך בעיקר שאבתי מהאינפורמציה האין-סופית האצורה במנועי החיפוש הדיגיטליים . נוכחתי שהשיוט בגוגל דומה לחשיבה הספונטנית שבה כל נושא גורר אחריו עניין חדש ושונה, ונזכרתי בהמלצה שקראתי פעם בספר העוסק בחינוך : שאלה פורייה היא כזו שהתשובה עליה גוררת לפחות שתי שאלות חדשות . מסעות הידע והסיבובים החדים והספונטניים לעולמות תוכן חדשים לא השכיחו ממני את התהיות הראשונות של ימי הקורונה, שאליהם חזרתי שוב ושוב עד לסיום כתיבת הספר .
|
|