|
|
עמוד:11
תקציר 11 סטנדרט רגולטורי נמוך מהמקובל בעולם יכול לעודד חדשנות, אך זו לא בהכרח חדשנות רצויה : ישראל עלולה להפוך לחצר אחורית טכנולוגית, כלומר למקום שבו מפתחים מערכות שאסור לפתח אותן, להפיץ אותן או להשתמש בהן לפי הדין הזר . רגולציה חסינת עתיד . תהליכי חקיקה מפגרים תמיד אחר המציאות . הטכנולוגיה מתקדמת בקצב מהיר, ובמדינות כמו ישראל, שבהן תהליכי החקיקה הם איטיים מאוד, נוצר פער גדול במיוחד . על כן אין לאסדר טכנולוגיה ספציפית, שכן זה מתכון בטוח להתיישנות הרגולציה, אלא להשתדל לקבוע עקרונות מנחים והגדרות כלליות שיקנו גמישות באכיפה עתידית . מסגרת אסדרה היברידית : עקרונות, זכויות וחקיקה . מסגרת מבוססת עקרונות מציגה מערך עקרונות ליבה אתיים, מסגרת מבוססת זכויות מתמקדת בהגנה על זכויות האדם ועל החירויות של מי שמושפעים מיישומי הטכנולוגיות המבוססות על בינה מלאכותית, ומסגרת מבוססת חקיקה מאפשרת שלא להסתמך אך ורק על אסדרה וולונטרית, המבוססת על הרצון הטוב של השחקנים הכלכליים בשוק . שלוש המסגרות אינן סותרות ויש לשלב ביניהן במסגרת היברידית, המשלבת אסדרה רכה ( עקרונות אתיים ) עם תפיסת ניהול סיכונים שתתבטא בהוראות החוק ובכללים רגולטוריים נוקשים . גמישות באשר למועד ההתערבות האסדרתית . במקרים מסוימים יש יתרונות ברורים לרגולציה מוקדמת, כלומר לפני שמוצרים שמבוססים על טכנולוגיה מסוימת חודרים לשוק . אם טכנולוגיה נתפסת מסוכנת במיוחד — פיזית ( כמו רכב אוטונומי ) או מוסרית ( למשל יצירה מלאכותית של תוכן המסית לביצוע מעשי טרור ) — הגיוני לאסדר מראש . גם במקרים קיצוניים פחות התערבות מוקדמת יכולה להועיל במה שנוגע לעיצוב כיווני המחקר ולתכנון השקעת המשאבים בפיתוח . יתר על כן, מאחר שבשלב זה הושקעו משאבים מעטים יחסית והעלויות השקועות נמוכות יותר ייתכן שהתערבות רגולטורית תיתקל בהתנגדות מצומצמת יותר מצד בעלי עניין . מנגד, ייתכנו מקרים שבהם עדיף להמתין ולהתמודד עם בעיות כאשר הן מתעוררות במקום לנסות לצפות אותן . אסדרה ענפית ואסדרה רוחבית . אסדרה רוחבית משיגה מטרות של משילות וודאות מצד השלטון המרכזי, יוצרת הרמוניה רגולטורית ולפיכך יכולה להגביר
|
|