|
|
עמוד:14
14 | איש תל חי בתודעה הציבורית, להחזיר את החזון של חברה מאוחדת, שבה אתוס מאחד גובר על ראיית השונה . חברה צנועה יותר, שחרדה מעט יותר לגורלה, חברה שמקבלת ומכילה את כל יושביה . חברה של מנהיגות צעירה, מנהיגות שקטה של מעשים ולא של מילים . מנהיגות של חלוצים שעומדים בראש ולא מאחור . מנהיגות שבכוחה לגרום לחלום מעורפל לייצר חזון ולחזון לייצר מציאות . מציאות של רעיון גדול הרבה יותר מחשיבותו של האינדיווידואל . רעיון עתיק וכה מובהק, שהוביל אדם דגול, חסר יד ותמיר, כשהוא פצוע והמוות עומד לנגד עיניו לומר : ״אין דבר, טוב למות למען ארץ . ״ רעיון שבגללו, כמעט מאה שנים אחרי, מפקד פלוגה זוטר ולא דגול כלל, חסר יד וממוצע בקומתו, כשהוא שוכב פצוע והמוות עומד לנגד עיניו, מִלמל ״אם כבר למות, אז לזכות שזה יקרה עבור מדינת ישראל . ״ על הנוסח הפעם אני חותם ללא עוררין, כאילו הדברים יצאו מפי שלי . אם כך, אני בטוח, הרוח היא אכן אותה הרוח !
|
|