|
|
עמוד:10
10 | מלכודת אוסלו ענק, מסוקי קרב וחיילים רבים נדרשו לצה״ל כדי לכבוש את השכונה הקטנה, שהייתה עמוסה לעייפה בנשק, בחומרי נפץ ששימשו למלכוד בתים ובמטעני חבלה לאורך ציר ההתקדמות של הכוחות . 23 חיילים נהרגו בקרב בג׳נין, ו- 57 נפצעו . מאז ועד היום משקיעה מדינת ישראל מאמץ צבאי כביר וחסר פרופורציה לעומת זה שהושקע לפני הסכמי אוסלו, כדי למנוע את צמיחתה המחודשת של מפלצת הטרור, בפעילות שגובה תשלום יקר לא רק מחיילי צה״ל אלא גם מהפלסטינים . המציאות הזאת — הכוללת מבצעים ומלחמות ברצועת עזה, פעילות יומיומית של יחידות מיוחדות ברחבי יהודה ושומרון, חילופי אש, ירי טילים, השלכת מטעני חבלה ורימונים, חשיפה של מעבדות חבלה וחומרי נפץ — והמחיר הבלתי נמנע בחיי אדם ובפצועים, לא התקיימה לפני שנחתמו הסכמי אוסלו, והיא מתוצאותיהם המובהקות . לונדון ב- 30 בספטמבר 1938 ירד ראש ממשלת בריטניה, נוויל צ׳מברליין, מהמטוס שהחזיר אותו ממינכן . בתמונה שהפכה להיות איקונית, הוא נופף בנייר שבידו מול ההמון הצוהל והכריז שהגיע עם אדולף היטלר להבנות שיבטיחו ״שלום בדורנו״ . יריבו הפוליטי המר של צ׳מברליין, וינסטון צ׳רצ׳יל, הזהיר מתוצאותיו ההרסניות של הניסיון למצוא פשרה שתניח את דעתו של היטלר, אך נתפס בעיני מצדדי הממשלה כמחרחר מלחמה, או בשפה עדכנית יותר, ״אויב השלום״ . עשרים שנה בלבד אחרי סיום מלחמת העולם הראשונה בריטניה עוד ליקקה את פצעיה וביכתה יותר מ- 876 אלף נופלים, ואזרחים רבים טענו שאין סיבה להקיז את דמם של חיילים בריטיים נוספים . השלום, כך סברו, טוב מהמלחמה . פחות משנה לאחר מכן, ב- 1 בספטמבר 1939 , פרצה מלחמת העולם השנייה .
|
|