|
|
עמוד:14
החוק ומחייבת את כל רשויות השלטון, כל עוד בית המשפט לא פסק אחרת . יום אחד הצגתי את שני הכובעים האלה בהרצאה שנשאתי בפני תלמידים בעמק חפר . אחד העוזרים שהתלווה אלי תיקן אותי ואמר שיש ליועמ"ש שני כובעים נוספים : הוא מייצג את האינטרס הציבורי, ולכן רשאי להתייצב בכל הליך בשם אינטרס זה, וכמו כן הוא מייצג את המדינה בערכאות . פרשת מינויִי ליועמ"ש החלה כבר ב ‑ ,2004 שש שנים לפני שהתמניתי בסופו של דבר לתפקיד . הייתי אז סניגור פרטי שעושה חיִל במלאכתו ומרוצה מעשייתו . והנה יום אחד קיבלתי שיחת טלפון מפתיעה משופט בית המשפט העליון בדימוס . "שלום, מדבר גבריאל בך", הוא פתח ואמר . "אני יושב בראש הוועדה הציבורית למינוי היועץ המשפטי לממשלה . שִׁמְךָ עלה כאחד המועמדים, ואני מבקש ממך לשקול את הגשת מועמדותך לתפקיד" . השבתי לו שזו פנייה מאוד מכובדת ומובן שאשקול אותה . הוא שאל אם אשקול בחיוב . אמרתי לו שבהחלט אשקול בחיוב . הוא שאל אם שבוע יספיק לי . השבתי שזה יספיק . ההצעה נפלה עלי בהפתעה גמורה . לא קדם לה כל רחש ‑ בחש, כמקובל במקרים שכאלה . פעמיים קודם לכן הוצע לי לכהן כשופט בבית המשפט העליון . אני חייב להודות שלא היו אלה פניות מהותיות, שבזכותן אני יכול לומר שהייתי מועמד לשופט בבית המשפט העליון . הן לא הגיעו משר המשפטים או מנשיא בית המשפט העליון, אלא מחברים אחרים של הוועדה למינוי שופטים, ובלי להקל חלילה בכבודם - הם אינם אלה שמובילים את המהלך . לא אכחד : סברתי שלא אהנה בתפקיד ושהוא אינו מתאים לתכונות האופי שלי . אני לא בטוח שיש לי מזג שיפוטי - אינני סבלן לטיעונים - ואני גם לא בטוח שאני לוקה במידה גדושה של אהבת אדם, הצריכה כל כך למי שעושה במלאכת השפיטה . לא הייתי צריך להתלבט כלל - והשבתי מיד בשלילה . גם במקרה דנא לא היה מקום להתלבטות, אך הפעם מסיבה הפוכה : היה לי ברור שלא משיבים בשלילה להצעה להתמודד על תפקיד היועמ"ש . אם גבריאל בך לא היה שואל אותי כמה זמן נחוץ לי כדי להחליט, הייתי משיב מיד בחיוב . כשם שידעתי שאינני מתאים לבית המשפט העליון וששם לא יפיקו ממני תועלת 14 היועץ
|
|