|
|
עמוד:13
מי המציא את בית הספר 13 והקרובים, ואחר כך להתרחק למחוזות שאינם מוכרים . אנשים צריכים להכיר את סביבתם, כך אמר . הוא האמין שילדים נתרמים זה מזה כאשר הם לומדים בקבוצה, מה שאיפשר לו ליצור כיתות . אלא, שאצל פֶּסְטָלוֹצִי הכיתות לא חולקו על פי גיל, אלא על פי ידע, משום שברוב המקרים אז התלמידים נאספו מהרחוב, ילדים יתומים ונטושים, והמוסד החינוכי היה בית עבורם בתקופה שלמדו בו . פֶּסְטָלוֹצִי אמנם זכה להערכה ולהוקרה על פעילותו החינוכית עוד בחייו, וספריו היו רבי מכר בשוויץ ובגרמניה, אך הוא גם חווה תסכולים ואכזבות . תלמידיו הראשונים היו ילדים יתומים שמצא משוטטים, אסף אל ביתו שהיה אז חווה שרכש ב‑‑ ,1769 ובה שיכן אותם . הוא לימד את הילדים לגדל ירקות, לטוות ולארוג . הוא קיווה למכור את המוצרים שיצרו תלמידיו, ובכך לקבל הכנסה כספית לקיום המוסד, אך לא הצליח בכך והמוסד התפרק . אכזבה נוספת הייתה לו בסוף שנות ה‑‑ 90 של המאה ה‑‑ 18 . על חוף אגם לוצרן בשוויץ נמצאו ילדים שניצלו מטביעה . פֶּסְטָלוֹצִי אסף אותם, לימד וחינך אותם במנזר נטוש . חלקם חלו בחורף הקר שם, והוא נשאר איתם וטיפל בהם, אבל לאחר כשנתיים היה צריך למסור את המנזר לרשויות שהסבו אותו לבית חולים . שמו של פֶּסְטָלוֹצִי כמחנך הלך לפניו, והמוניטין שלו גדלו אחרי פלישת צרפת לשוויץ בשנת 1798 . הרעיונות החינוכיים שלו הגיעו גם לצרפת . בשנת 1802 נשלח לפריז כנציג החינוך בשוויץ, לאסיפה שכונן נפוליאון בנוגע לצרכי העתיד בתחומי חיים שונים . פֶּסְטָלוֹצִי דיבר על ליבו של נפוליאון להקים מוסדות חינוך ובתי ספר לילדים ברחבי האימפריה, אך נפוליאון ענה שחבל לבזבז את זמנם של הילדים בלמידה, והוא עצמו ( נפוליאון ) איננו רוצה להטריח את עצמו "בקרוא וכתוב" שלהם . פֶּסְטָלוֹצִי נפטר בשנת 1827 . עד שנת 1830 חוסלה הבערות בשוויץ .
|
|