|
|
עמוד:14
14 | תעלומת הקפיטליזם זכתה לעצמאות מצרפת ב- 1804 . לו הייתה ארה"ב מעלה את תקציב הסיוע שלה למדינות זרות לשיעור המומלץ על ידי ארגון האומות המאוחדות — % 7 . 0 מהתל"ג — היו נדרשות למדינה העשירה ביותר בעולם יותר מ- 150 שנה להעביר לעניי העולם משאבים בשווי של אלו שכבר קיימים ברשותם . אלא שהם מחזיקים במשאבים הללו בדרכים לקויות : בתים שבנויים על אדמות שזכויות הבעלות עליהן אינן רשומות כהלכה, עסקים קטנים עם אחריות משפטית לא מוגדרת, מפעלים שיושבים במקומות הנסתרים מעיניהם של בעלי הון ומשקיעים . כיוון שהזכויות על הנכסים הללו אינן מתועדות כהלכה, לא ניתן להפוך אותם בקלות להון, לא ניתן לסחור בהם מחוץ למעגלים מקומיים מצומצמים שהאנשים שבתוכם מכירים זה את זה ובוטחים זה בזה, לא ניתן להשתמש בהם כבטוחה להלוואה, ולא ניתן להשתמש בהם כמניה הניתנת תמורת השקעה . בניגוד לכך, כל יחידת אדמה במערב, כל בניין, כל פריט של ציוד וכל מחסן מלאי מיוצג בתעודת בעלות שהיא העדות החזותית לתהליך סמוי ורחב שמקשר בין כל הנכסים הללו ליתר חלקי השוק . הודות לתהליך הייצוגי הזה נכסים יכולים לקיים חיים סמויים ומקבילים לצד קיומם החומרי . ניתן להשתמש בהם כערבון לאשראי . המקור החשוב ביותר ( מבין אלה שמשמשים כמקור יחיד ) למימון עסקים חדשים בארה"ב הוא מִשְׁכּוּן ביתו של היזם . נכסים אלה יכולים לספק גם קישור להיסטוריית האשראי של הבעלים, כתובת מהימנה לגביית חובות ומיסים, בסיס ליצירת תשתיות ציבוריות איכותיות בפריסה רחבה, ובסיס ליצירת ביטחונות ( כגון ניירות ערך מגובי משכנתה ) שלאחר מכן ניתן לממש אותם בשנית ולמוכרם בשווקים משניים . באמצעות התהליך הזה המערב מפיח חיים בנכסים וגורם להם לייצר הון . בעולם השלישי ובמדינות הקומוניסטיות לשעבר התהליך הייצוגי הזה אינו קיים . כתוצאה מכך, רובן סובלות מתת-מימון, באותו אופן שבו חברה סובלת מתת-מימון כאשר היא מנפיקה פחות ביטחונות מהמידה הראויה לפי הכנסתה ונכסיה . העסקים שבבעלות העניים
|
|