|
|
עמוד:11
פרק ראשון : חמש התעלומות של ההון | 11 חלקי העולם נתפסות כבלתי יציבות, מניות ואיגרות חוב אמריקניות נעשות מושכות יותר להשקעה של כסף המגיע מאותן מדינות . בקהילה העסקית במערב גובר החשש שבסופו של דבר, הכישלון ביישום של הקפיטליזם ברוב חלקי העולם ידרדר את הכלכלות העשירות למיתון . גלובליזציה היא כביש דו-סטרי, כך למדו מיליוני משקיעים בדרך הכואבת כשקרנות הנאמנות המשגשגות שלהן התאדו . כמו שהעולם השלישי והמדינות הקומוניסטיות לשעבר אינם יכולים להימלט מהשפעתו של המערב, כך גם המערב לא יכול להתנתק מהם . תגובות שליליות לקפיטליזם גוברות והולכות גם במדינות העשירות עצמן . המהומות בסיאטל בכינוס של ארגון הסחר העולמי בדצמבר 1999 , וכמה חודשים מאוחר יותר בוועידה בוושינגטון של קרן המטבע הבינלאומית והבנק העולמי, עם היותן שונות באופיין, הדגישו את הכעס שמעורר הקפיטליזם המתפשט . רבים החלו להיזכר באזהרות שהשמיע ההיסטוריון הכלכלי קרל פולאני שלפיהן הכלכלה החופשית עלולה להימצא בעימות עם החברה ולהוביל לפשיזם . יפן חווה את השפל הארוך ביותר שהכירה מאז המיתון הגדול . תושבי מערב אירופה בוחרים בפוליטיקאים שמבטיחים להם 'דרך שלישית', המתנגדת למה שספר רב-מכר בצרפת כינה L'Horreur économique , הזוועה הכלכלית . עד עתה האזהרות החרישיות האלה, מטרידות ככל שיהיו, רק גרמו למנהיגי ארה"ב ואירופה לחזור באוזני שאר מדינות העולם על אותן הטפות מייגעות : יצבו את המטבעות שלכן, הישארו נאמנות לדרך, התעלמו ממהומות המזון, המתינו בסבלנות לשובם של המשקיעים הזרים . כמובן, השקעות זרות הן דבר טוב מאוד . ככל שיירבו — כך ייטב . גם מטבעות יציבים הם דבר טוב, וכך גם סחר חופשי, מערכת בנקאית שקופה, הפרטה של תעשיות ממשלתיות וכל התרופות האחרות שבסל התרופות המערבי . אך שוב ושוב שוכחים אנחנו שהקפיטליזם הגלובלי כבר נוסה בעבר . כך למשל באמריקה הלטינית, רפורמות שנועדו ליצור מנגנונים קפיטליסטיים נוסו לפחות ארבע פעמים מאז
|
|