|
|
עמוד:10
יותר . עם זאת , כל ההשפעות המעשיות האלו , על אף חשיבותן , הן רק . ספרים מתקדמים לאחור תסמינים של ההד העמוק יותר שעורר . פוליטיקאים , מעצבי מדיניות או אנשי אינם משנים דעות משפיעים אקדמיה לא קוראים ספר , משתכנעים מטיעוניו ומשנים את 2015, תפישותיהם . מאריי עצמו , בהקדמה שלו למהדורת שנת מצביע על כך שאנשי ממשל רייגן , שלכאורה הקפידו לחפוף את ראשם מדי בוקר רק בשמפו מאריי , לא הכירו כלל את ספרו — וכאשר הכירו והבינו את משמעות טיעוניו , נמלטו כל עוד נפשם בם . ההשפעה העמוקה באמת של ספר — ההשפעה המהותית בשינוי השיח בתחום שהוא והנמשכת — אינה בשינוי הדעות כי אם שינוי עולם המונחים שבו מתנהל — ואפילו יותר מזה , ב עוסק בו הזה . השיח וכאן טמונה השפעתו הממשית של הספר . בפרפרזה על מאיר אריאל אפשר לומר שבסוף כל משפט שני שאנחנו אומרים על מתקדמים מדיניות חברתית יושב צ ' רלס מאריי וחותם על עותק של . כלומר , אנחנו מדברים על הרעיונות שבספרו ומשוחחים לאחור בלשונו ובעולם מושגיו , גם כשאנחנו לא יודעים שאנחנו עושים זאת . למשל , כשאנחנו מדברים על " תוצאות לא מכוונות " של תוכניות חברתיות וכלכליות — כאלה שכוונו להשיג תוצאה חיובית מסוימת , אך הניבו במפתיע גם תוצאות שליליות חמורות במגוון תחומים אחרים — אנחנו מצטטים מבלי מודע את מאריי . כשאנחנו מדברים על כך שהגדלת קצבת נכות תביא לגידול לא פרופורציונלי בשיעור מבקשי קצבת הנכות , אנחנו משקפים את התובנות שהטמיע בנו . כשאנחנו מבינים , כביכול באופן ' אינטואיטיבי ', מתקדמים לאחור משפרת את מצבן של משפחות מרובות לא שהגדלת קצבאות ילדים ילדים אלא פשוט מגדילה את מספר הילדים שהן מביאות לעולם — אנחנו עם מאריי . כשאנחנו ' יודעים ' שהתפישה שלפיה כל בעיה היא פתירה אם נשפוך עליה מספיק כסף היא טיעון הבל — כל . מתקדמים לאחור זאת למדנו מ אורי רדלר 10
|
|