|
|
עמוד:14
לה . לא בגלל האתני שבה, אלא בגלל הרעיוני שבה . טענתי המרכזית היא שהמזרחיות היא לא זהות אתנית מפלגת, אלא בשורה רעיונית מאחדת, כזו שמחזקת את החברה הישראלית, מחסנת את הזהות היהודית והציונית ומאפשרת שביל לפיוס . ראוי להקשיב לה כי יש בה הצעה מלהיבה לזהות יהודית בעידן פוסט מודרני, ואין סיבה להתבונן בעיניים עצובות ולשכוח אותה . "לשכוח ? למה לשכוח ? " העידן הפוסט מודרני הפך את האופציה המזרחית של ישראל השנייה ליותר ויותר רלוונטית . זהו עידן שבו אנו עדים לקריסת האידיאולוגיות המערביות המוחלטות בעולם, וגם למשברי האליטות המערביות המוחלטות בישראל . משבר האליטה השמאלית של ישראל הראשונה שקרס לה אידיאל השוויון הקסום של הציונות הסוציאליסטית ואחריו אידיאל השלום עכשיו, משבר האליטה הציונית דתית שקרס לה אידיאל ארץ ישראל השלֵמה המלהיב, משבר האליטה הרוויזיוניסטית שכל בניה ובנותיה פרחו מן הקן, ומשבר האליטה החרדית שחווה התפרקות של אידיאל הלומדים האוטופי והאידילי, והתפרקות שלטון המרנים, וזה אולי מביא אותנו למסקנה הבאה : שקיעת האידיאולוגיות המערביות המוחלטות מאפשרת את זריחת האסכולה המזרחית המורכבת אולי כעת אפשר להקשיב לבשורה המזרחית, לא בגלל היסוד האתני שבה, אלא בגלל הבשורה הרעיונית שבה . אולי כעת מותר לומר כי למזרחיות יש הצעה נוספת לחברה הישראלית וליחיד היהודי . יש לה הצעה לזהות יהודית בעידן פוסט מודרני ( על פי מודל היהודי המסורתי ) , יש לה הצעה לניהול חברה סובלנית במרחב דתי ‑ חילוני משותף ( על פי מודל המשפחה המזרחית ) , ויש לה הצעה לניהול מדינה יהודית בלב מרחב ערבי ( על פי מודל הרב עובדיה ואריה דרעי ) . המזרחיות היא בשורה של תגובה אחרת לאתגרי המודרנה . אפשר לראות זאת בכל מקום שבו היא מופיעה עם הייחודיות שלה : בעיקר המסורתיות המזרחית המתוקה והחרדיות הספרדית המתונה, אבל גם הפמיניזם המזרחי, הציונות הדתית המזרחית, השמאל המזרחי . לכל אלה יש הצעה שונה מההצעות של האידיאולוגיות המערביות המוכרות לנו . הצעה שאינה פוגעת חלילה בחברה הישראלית, אלא מעשירה אותה . 14 ישראל השנייה
|
|