|
|
עמוד:7
[ . . . ] אִמָּא וְסַבְתָּא שָׁרוֹת לְךָ שִׁיר שֶׁתִּישַׁן בְּלִי פֶּגַע, יֶלֶד נָעִים רָחֵל מְבַכָּה עַל בָּנֶיהָ בְּקוֹל בְּכִי תַּמְרוּרִים . קוֹל נְכָאִים . וְאַתָּה תִּגְדַּל וְתִהְיֶה לְאִישׁ וְאֶת צַעַר גִּ'יבַּלְיָה לֹא תִּשְׁכַּח וְאֶת עֳנִי שָׁאטִי לֹא תִּשְׁכַּח וְאֶת כְּפַר בֵּיתָא וּכְפַר חַוּארָה וְאֶת בָּלָאטָה וְגֶ'לָזוּן, כִּי עָלְתָה שַׁוְעָתָם לֵילוֹת רַבִּים . דליה רביקוביץ', "שיר ערש", 1992 .
|
|