|
|
עמוד:10
| שרון אייזן 10 הכדורים האלו באוויר בלו"ז צפוף וחשבתי שהמצאתי את הגלגל באמצעות צמצום שעות שינה . . . מכיוון שהינקתי לא ידעתי שינה רציפה מהי ובכל זאת קמתי מוקדם מדי בוקר על מנת להביא את הבת לפעוטון כדי להימנע מהפקקים, אך בכל זאת נקלעתי אליהם מדי יום והגעתי ליום עבודה אינטנסיבי, שבסופו הרגשתי שלא משנה כמה אני עושה, זה עדיין לא מספיק, סוג של Lose - Lose . חשבתי שאם אגביר את הקצב ואעבוד קשה יותר בכל החזיתות, אלך לישון מאוחר יותר, אקום מוקדם יותר, התוצאות יהיו טובות יותר . נדמה היה שזה עובד לתקופה, אבל עד מהרה, תופעת הלוואי לא איחרה להגיע — הייתי מותשת . * * * התקופה המודרנית רוויה בגירויים בלתי פוסקים . יש לנו הצפת מידע תמידית, עודף מטלות לביצוע, ונדמה כי החיים הם מרוץ, ללא התחלה או סוף . הכול מסביבנו הומה וגועש, אנחנו נעים במהירות ממטלה אחת לאחרת, ותוך כדי עונים לטלפונים ולמיילים במחשב או בנייד, מציצים בפייסבוק, באינסטגרם, בטוויטר ובלינקדאין, מקיימים פגישות בזום, והרשימה עוד ארוכה . רובנו מרגישים שאנו כורעים תחת העומס ובעיקר שלא משנה מה או כמה נעשה — זה לעולם לא מספיק . הריצה הזו בין משימה למשימה מייצרת תחושה של לחץ ואובדן שליטה, שלא לדבר על ההשלכות הבריאותיות שיש להתנהלות הזו — ואין תג מחיר בעולם ששווה את הבריאות שלנו . אנחנו לא צריכים לחכות שמשהו יקרה כדי להעריך מחדש את החיים שלנו, את הבריאות שלנו, את המשפחה שלנו . אין שום הצדקה לחוות כאב כדי להעריך את הטוב, יש דרכים רבות כל כך להתעורר וליצור שינוי . קריאת ספר זה למשל יכולה להיות קריאת השכמה מצוינת ונטולת כאבים . כל שנדרש הוא ליישם . להחליט שזה מספיק חשוב ולצאת לדרך כבר עכשיו . קונפוציוס אמר, "בני אדם מאבדים את בריאותם — כדי לצבור כסף, ואז הם מאבדים את כספם — כדי להציל את בריאותם . בשל מחשבותיהם על העתיד — הם שוכחים את ההווה, וכך, אינם חיים
|
|