|
|
עמוד:12
12 4 באקציה הגדולה של 16 – 17 ביולי 1942 בפריז נעצרו וזרים כאחד . כ- 13,000 יהודים – גברים, נשים וזקנים – בעלי אזרחות זרה או נטולי אזרחות . אולם גם ילדיהם, כ- 4,000 במספר, שרובם נולדו בצרפת ולכן היו בעלי אזרחות צרפתית, גורשו איתם בלא הבחנה . הם גורשו עם הוריהם אף שהגרמנים לא ביקשו את הילדים הצעירים 5 ביולי 1943 ביקשו הגרמנים לשלול את אזרחותם מגיל שש- עשרה . של אותם היהודים שהיו אזרחי צרפת אך התאזרחו מאז שנת 1927 . לוואל וראשי המשטרה חתמו על הצו בנידון, אך בלחץ דעת הקהל 6 והכמורה, הם התחרטו וניסו לסגת מכך . בד בבד החליט לוואל על מינויים חדשים רבים ובחר לתפקידים הבכירים דווקא את נציגי הימין הקיצוני שתמכו בשיתוף פעולה מואץ עם הגרמנים . משטר וישי עבר אז "פשיזציה" ואימץ קו ימני קיצוני גם בסוגיה היהודית . ז'וזף דארנן ( Joseph Darnand ) , שהיה 7 ראש המיליציה ונשבע אמונים לס"ס, הופקד על כוחות המשטרה ; פיליפ אנריוֹ ( Philippe Henriot ) , גזען מושבע, הופקד על התעמולה מטעם המדינה ; וז'וזף אַנטיניאק ( Joseph Antignac ) , שהגדיר את עצמו קודם כל כאנטישמי, הופקד על ענייני היהודים . אלה לא הבחינו בין יהודים צרפתים ובין יהודים זרים . בשלב זה ניהלו הגרמנים את 4 אקציה זו ידועה פחות והביאה למעצרם של 720 יהודים בני מעמד גבוה, רובם בעלי אזרחות צרפתית . יש לה ערך סמלי כי היא הבליטה כבר אז את הכיוון שהגרמנים חתרו אליו . ראו : Anne Sinclair , La rafle des notables, Compiègne 1941 ( Paris Grasset, 2020 ) . 5 בנושא פרשה זו ראו Éric Conan, Sans oublier les enfants – Les camps de Pithiviers et Beaune - la - Rolande ( 19 juillet 1942 – 16 septembre 1942 ) ( Paris : Grasset, 1991 ) . 6 על המדיניות האנטי- יהודית בצרפת תחת משטר וישי ראו רנה פוזננסקי, להיות יהודי בצרפת, 1939 – 1945 , יד ושם, ירושלים תשס"ד . 7 ז'וזף דארנן ( 1897 – 1945 ) ברח לגרמניה לאחר שחרור צרפת . עם תום המלחמה הוא נלכד בידי כוחות בעלות הברית, הועבר לצרפת ושם נשפט והוצא להורג ב- 10 באוקטובר 1945 .
|
|