הקדמה

עמוד:12

גבריאל שרייבר 12 ולהוביל להתפתחות . יתרה מזו, בגין מעמדם "השולי" של מדעי הרוח נשללת מהם האפשרות לבקר את המדע ואת ההתפתחויות הטכנולוגיות ולהבין את השלכותיהם השונות על חיינו . ייחוס בלעדיות למדע גם מוביל את התרבות המערבית לקבל את היחס השולט במדע כלפי העולם, כלפי היש ; יחס של שימוש שהוא יחס תועלתני ומנוכר . התוצאה היא תפיסה מצומצמת של האדם ועולמו . לתפיסות מצומצמות ותועלתניות אלה יש השפעות משמעותיות על הקיום האנושי ועל רווחתו הכוללת, ובין היתר הן מובילות 2 לתסכול ולאומללות . ואולם יש להדגיש כי מטרתו של ספר קצר זה אינה לצאת נגד המדע . המדע נחוץ לחיינו . ולא זו בלבד, אלא שבמדעי הרוח והחברה אנחנו יכולים ללמוד מהמדע ומתגליותיו על עצמנו ועל עולמנו . גם ההפך נכון כמובן . למשל, במהלך הדיון בספר נראה שהגותו של פרויד, כמו כתיבתו של בורחס, הקדימה התפתחויות מדעיות חשובות . לפיכך גם המדענים יכולים להשיג התפתחות בתחומם באמצעות בחינה של תחומי מחשבה אחרים . מטרתו של הספר, אם כך, היא דווקא להצביע על אפשרות של דיאלוג, שינוי והתפתחות בכמה מובנים, ובעיקר להצביע על קיומם של קשרים בין תחומי מחשבה שנתפסים כתחומים שונים מאוד זה מזה שאינם מתיישבים זה עם זה . בין היתר נצביע על כמה קשרים בין גיאומטריה, מתמטיקה ופיזיקה ובין פילוסופיה, ספרות 3 כשזו האחרונה תעמוד במרכזו של הספר . אנו ופסיכואנליזה, מקווים שבאמצעות הדגמה של צורת מחשבה מקבילה, ולעתים משלימה, בין תחומים שונים, ודווקא בימינו — לנוכח עיסוקו של המדע המודרני בתופעות חלקיות, לא סדירות, חסרות גבולות ברורים, בפ�קְטָלים — אולי ייקל עלינו להבין לא רק את אפשרות קיומה של הגות רב – תחומית, אלא גם את הצורך בפיתוח הגות כזו, שבמהותה היא חסרת גבולות, משונה ומשתנה, ושדווקא בשל כך היא יכולה להוביל לתנודות או ל"אי – יציבות" באופן המחשבה המקובל, ובכך לתרום להתפתחותנו .

רסלינג


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר