אדון, מסמן האדון, האיווי של פרויד והאסכולה של לאקאן

עמוד:10

מרקו מאואס 10 לאקאן איתר את הפערים הקיימים בין מה שאנו מכנים כאן "פרויד 1" ובין מה שאנו מכנים "פרויד 2" . ה"חזרה אל פרויד" היא חזרה שמעצם היותה חזרה מאפשרת לפער להתקיים : פרויד 1 הפער פרויד 2 האסכולה של לאקאן — מ'אני ידעתי' עד 'לפחות אחד' "פרויד עם לאקאן", אם כן, הוא אחד השמות של הפער . יש לפער הזה שם נוסף : האסכולה של לאקאן . דבר ידוע הוא שלאקאן ניסח את המקום של האנליטיקאי כ"סובייקט שמונח לידע" . הסובייקט הזה איננו רק, כפי שמתפרש מיד, ה"סובייקט שאמור לדעת" . לאקאן שיחק במשמעות הכפולה של הביטוי בצרפתית, Sujet Supposé Savoir , כדי להתריע בפני האנליטיקאים שהם אינם יודעים דבר על הלא – מודע של האנליזנט . הם אינם יודעים מבחינה מבנית, הם אינם יכולים לדעת, שכן מה שמתרחש בצד של הלא – מודע חסום בפניהם באותה מידה שהוא חסום בפני האנליזנט . אולם ה"סובייקט שמונח לידע" הוא דבר נוסף : הוא הסובייקט שכביכול קיים בידע הנהגה ומנוסח של הלא – מודע . פרויד, בחייו, היה הסובייקט המונח לידע מגולם, כשלעצמו, ונוסף על כך הוא גם ידע . הוא יכול היה לומר להנס הקטן : "אני ידעתי, זמן רב לפני שהוא בא לעולם, שיום אחד יגיע הנס קטן שיאהב את אמו כל כך עד שהוא יצטרך לפחד מאבא שלו, ואת זה סיפרתי 1 לאבא" . כאשר נסעתי לפריז לאנליזה, נוכחתי לדעת בפגישה הראשונה ברחוב דופויטרן שהתרחש עבורי מפגש עם הלא – מודע . הלא – מודע לא "היה שם" ; זה פשוט קרה . רגע של היווכחות, של משפט קיום : "יש" . זה אפשר לי לקרוא אחרת את האופן שבו מכנה לאקאן ב טלוויזיה את ז'אק – אלן מילר : "לפחות אחד שקורא אותי" .

רסלינג


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר