|
|
עמוד:11
מתווה לאסד רת רשתות חב רת יות בישראל 1 1 גדולה, והיא ניכרת בעיקר במרחבים ובמדינות שהשפות בהן ייחודיות, ולכן הרשתות אינן משקיעות די במערכות סינון וניטור תוכן אוטומטיות הפועלות בשפות אלו . 1 נזקים חברתיים-דמוקרטיים של פלטפורמות תוכן דומיננטיות . מחקרים מהשנים האחרונות מלמדים על הגברת הקיטוב החברתי בין קבוצות פוליטיות, ועל היעלמות המרכז הפוליטי לטובת הקצנה לשוליים . אלו הן, כנראה, תוצאות של תופעות פסיכולוגיות המלוות את השימוש בתקשורת מתוּוכת-מחשב, ובהן תופעת "חוסר העכבות המקוון", הגורמת לאנשים להקליד מסרים פוגעניים שלא היו אומרים בשיחה פנים אל פנים ; ו"הטיית אישוש" מוגברת, היוצרת "התחפרות" בעמדות מוקדמות ושכנוע מחדש בדעות ובאמונות שאנשים מחזיקים בהן ממילא . מדובר גם בתופעות כגון "מערות הדהוד" — מצב שבו אנחנו נחשפים רק לדעות דומות לשלנו, ו"מחילות ארנב" — חשיפה למידע ההולך ומקצין, שמקורן במודל העסקי של הרשתות החברתיות, המבקש למקסם את זמן השהות ואת תשומת הלב של המשתמשים ברשת החברתית . במהלך שנת 2022 הושלמה באיחוד האירופי חקיקה מקיפה להתמודדות עם אתגרים אלו : חוק השירותים הדיגיטליים ( Digital Services Act, DSA ) וחוק השווקים הדיגיטליים ( Digital Markets Act, DMA ) . על רקע זה, מתחדד הצורך באסדרת התחום בישראל כדי להבטיח שלא נהפוך ל"חצר האחורית" של הפלטפורמות הגלובליות מבחינת המחויבות לבטיחותם ולשלומם של המשתמשים והמשתמשות . בשנת 2021 הוקמו בישראל שתי ועדות ממשלתיות שמטרתן לאתר כלים רגולטוריים נדרשים לאסדרת פעילות הרשתות החברתיות במדינה — ועדת בן חורין, שהקים שר התקשורת דאז יועז הנדל, וועדת דוידי, שהקים שר המשפטים דאז גדעון סער . בספטמבר 2022 התפרסם כי חלק מן הרעיונות שעלו בוועדת 1 Emmanuel Akinwotu, Facebook’s Role in Myanmar and Ethiopia Under New Scrutiny, Guardian 7 . 1 . 2021
|
|