|
עמוד:9
מתווה לאסד רת רשתות חב רת יות בישראל 9 שבגינן הוטלה הסנקציה ועל אפשרויות הפנייה לערוצי הערעור הרלוונטיים . תוכן שהוסר עקב דיווח של רשות שלטונית יזוהה ככזה, אלא אם כן הדבר אסור על פי חוק . ( 4 ) יש לייצר ערוצי דיווח ומסירת מידע לפלטפורמות מצד רשויות ונפגעים דרך מיסוד אפיקי דיווח וערעור אפקטיביים, הן דרך הטלת חובה על הפלטפורמות להקים מסלולי בקשה, הן דרך יצירת מסלולי כפייה המופעלים על ידי בתי המשפט בישראל . ( 5 ) יש להביא לכך שפלטפורמות התוכן יפעלו בשקיפות בכל הנוגע להתמודדות עם הפצה של תוכן מזיק ברמה החברתית-לאומית ( כגון דיסאינפורמציה או הסתה לטרור ) . לשם כך יש לחייב את הפלטפורמות לפרסם דוחות שנתיים הנוגעים לאפקטיביות פעולות ניהול התוכן שלהם בישראל, ולשקף למשתמשים מידע על אודות פרסומות או תוכן מקודם . לשם עיגון העקרונות האלה, אנו מציגים נוסח של הצעת חוק להתמודדות עם תוכן מזיק ברשת ברוח חמשת העקרונות . כמו כן, אנו ממליצים על שני צעדים במסגרת הכלים הקיימים, שאפשר לקדמם כדי להתניע את תהליך עדכון המציאות הרגולטורית המעצבת את פעילות הפלטפורמות הדיגיטליות בישראל : ( 1 ) התבססות על הרשות להגנת הצרכן כרגולטור האמון על פיקוח פעילות הפלטפורמות בישראל , ובכלל זה על יישום חקיקה שתקדם את חמשת העקרונות שהוצגו לעיל . אנו סבורים כי התבססות על רגולטור זה הוא מהלך ראוי על רקע החשש מניצול לרעה של רגולטור ייעודי לנושא על ידי גורמים פוליטיים ; קשיי התפקוד הניכרים של רגולטורים מקבילים בתחום התוכן, כמו הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו ; והתאימות בין תפקיד הרשות בהגנה על זכויות צרכניות לבין אופי הכללים שהוצעו על ידנו . ( 2 ) אסדרת שאלת הציות של פלטפורמות גלובליות לדין הישראלי על ידי ח יוב מפעילי רשתות חברתיות לעמוד בתנאי הדין הישראלי מעצם פעילותם בשוק הרשתות החברתיות בישראל , ללא קשר למידת הנוכחות העסקית שלהם במדינה .
|
|