|
|
עמוד:8
ה צעה לסדר 851 ( 3 ) הרחבת האפשרות של נפגעים לקבל סעדים מהפלטפורמה דרך מיסוד מסלולי ערעור על הכרעות הפלטפורמות ודיווח על תוכן בעייתי . לשם כך החקיקה האירופית מעגנת שני סוגי מסלולים : מסלול בקשה שבו המשתמש פונה לרשת החברתית, ומסלול כפייה שבו המשתמש פונה לבתי המשפט כדי שיוציאו צו המורה לפלטפורמה לנהוג באופן מסוים ביחס לפריט תוכן . גם בישראל החלה מחשבה על עיצוב מחדש של פעילות הפלטפורמות . בשנת 2022 הציגו שתי ועדות ממשלתיות, אחת מטעם משרד התקשורת ואחת מטעם משרד המשפטים, המלצות לעדכון החקיקה הישראלית בנושא . על רקע המלצותיהן, אנו מציגים במסמך זה שורת צעדים חקיקתיים ורגולטוריים ברוח שלושת מרכיבי DSA-ה , מתוך התאמה למציאות הישראלית והתייחסות להמלצות שהעלו הוועדות הממשלתיות . אנו מבקשים להחיל כללים חדשים על מפעילי רשתות חברתיות מקוונות שבהם משתמשים למעלה מ- % 10 מהציבור הישראלי, ובכלל זה על פלטפורמות המעניקות שירותי הודעות מיידים . את הכללים שיוחלו על השירותים האלה יש להטיל מתוך עמידה בחמישה עקרונות לעיצוב מדיניות ציבורית ישראלית כלפי תוכן מזיק ברשתות חברתיות . העקרונות האלה צריכים לעמוד במרכז כל הליך רגולטורי בתחום זה : ( 1 ) יש להטיל על הפלטפורמות חובה כללית לאכיפה אפקטיבית ושוויונית של כלליהן , לדרוש שקיפות של האפקטיביות של מהלכי האכיפה ולהגדיל את מידת ההשתתפות של משתמשים בהליך הסינון . ( 2 ) יש לתקן את פערי המידע והמיקוח בין הפלטפורמות למשתמשים ולחייב את הפלטפורמות להציג את כללי הקהילה שלהן בבירור, בשפת המשתמשים, ומתוך מתן דוגמאות לסוגי התוכן האסורים ולסנקציות שיוטלו על משתמשים המפרים את כללי הרשת . כמו כן, יש להסדיר את פרקטיקת השימוש ב״מדווחים אמינים״ ( trusted flaggers ) , כדי שציבור המשתמשים ידע מיהם הגופים הזוכים למעמד זה . ( 3 ) יש לחייב את הפלטפורמות לעמוד בפרקטיקות של הליך הוגן ושקיפות כאשר הן אוכפות את כלליהן נגד משתמשים , לדוגמה בעת השעיית חשבונות או הסרת תוכן שהועלה על ידם . במסגרת זו יש להבטיח שהפלטפורמות יידעו את המשתמשים כאשר הן נוקטות צעדים נגדם, ויתנו פרטים על אודות הסיבות
|
|