|
|
עמוד:10
10 מחקר מדיניות 184 | מצפון תיפתח הרעה ? אחראית לפעולותיו, דרישת המידתיות מחייבת לכוון את התגובה לארגון בלבד, ולא למדינה . דרישה זו מגבילה במיוחד כשמדובר במטרות תשתית דו- שימושיות ( כגון גשרים או תחנות כוח ) . אלה הן מטרות שמעצם טבען אינן "שייכות" לחזבאללה גם אם הוא משתמש בהן למטרות צבאיות . אם לא תיתפס לבנון אחראית לתקיפת ישראל הרי הנכונות להכיר בלגיטימיות של תקיפת מטרות אלו עלולה להיות מצומצמת יותר . הוכחת האחריות של לבנון לפעולות חזבאללה עלולה להיות קשה, גם אם חזבאללה משתתף בממשלה כמו בזמן מלחמת לבנון השנייה, שכן רוב המבחנים לייחוס אחריות למדינה מצמצמים למדי . ( 3 ) יש להביא בחשבון תרחישים שבהם חזבאללה או איראן יתקפו, אך יהיה קשה לזהות את האחראי לתקיפה, למשל תקיפה של מטרה ישראלית בחו"ל או תקיפת סייבר, והן אף לא יקבלו אחריות לפעולה . במקרה כזה תצטרך ישראל להוכיח מי התוקפן שהיא מבקשת לפעול נגדו להגנתה . לא ברור מה בדיוק נדרש ממנה לצורך הוכחה זו . ( 4 ) מידתיות תגובתה של ישראל עלולה להיות המגבלה העיקרית על חופש הפעולה של צה"ל . התפיסה האומדת מידתיות על פי היחס בין עוצמת ההתקפה שהציתה את העימות לעוצמת התגובה ( מידה כנגד מידה ) עדיין נפוצה מאוד . לנוכח עוצמתה היחסית של ישראל, סביר להניח שתגובתה תיתפס בלתי מידתית . גם מי שמוכנים לבחון מידתיות במבחן המעריך את הכוח הנדרש להשגת מטרות המבצע ( יחס אמצעי- מטרה ) עלולים לפרש בצמצום את מטרותיה הלגיטימיות של הפעולה הצבאית של ישראל . על פי פרשנות כזו, יצירת תנאים ביטחוניים טובים יותר אינה נחשבת תכלית לגיטימית ; פעולות נגד מטרות צבאיות של חזבאללה בסמוך לגבול, ונגדן בלבד, הן לגיטימיות . ( 5 ) קושי נוסף עלול להיווצר עקב הנטייה לראות בריבוי נפגעים אזרחים ובפגיעה בתשתיות אזרחיות ( גם דו-שימושיות ) הפרה של חובת המידתיות בדיני השימוש בכוח . לא מדובר רק במחיקת ההבחנה בין מידתיות בהגדרתה בדיני השימוש בכוח ( היחס בין ההתקפה על המדינה לתגובתה הצבאית הכוללת ) ובין מידתיות בהגדרתה בדיני הלחימה ( היחס בין התועלת הצבאית של פגיעה במטרה מסוימת לנזק הצפוי לאזרחים מן התקיפה ) , אלא גם בבחינת המידתיות בדיעבד, כלומר במבחן התוצאה המתייחס למספר הנפגעים האזרחים בפועל ולא ליחס הצפוי מראש בין מספר הנפגעים לתועלת הצבאית . כאמור, אין זה המבחן הנכון מבחינת
|
|