תקציר

עמוד:9

9 תקציר לאחר הצגת הכללים העיקריים של דיני השימוש בכוח במשפט הבינלאומי הרלוונטיים לדיון, וניתוח התגובות לחוקיות פעולותיה של מדינת ישראל במלחמת לבנון השנייה, המחקר מנתח חמישה תרחישים אפשריים של פעולות כנגד ישראל הקשורים לזירה הצפונית : תקיפה של חזבאללה משטח סוריה, העברת נשק מתקדם מאיראן לחזבאללה ( דרך סוריה או דרך הים ) , תקיפה של חזבאללה משטח לבנון, תקיפה של חזבאללה נגד אובייקט ישראלי בחו"ל ותקיפת סייבר נגד ישראל . המחקר מנתח את המצב המשפטי שנוצר בעקבות כל תרחיש ואת אפשרויות התגובה של ישראל לפי המשפט הבינלאומי . מסקנות אם יתקוף חזבאללה בעתיד את ישראל תהיה לישראל טענה חזקה שיש לה זכות להגן על עצמה ולפעול נגד חזבאללה בשטח המדינה שהוא תקף ממנה ( לבנון או סוריה ) , גם ללא ראיה שמדינה זו אחראית להתקפה . מלחמת לבנון השנייה הראתה שהעמדה המקובלת — ולא רק בקרב ידידותיה המסורתיות של ישראל ומדינות המערב — היא שלישראל יש במצב זה זכות להגנה עצמית . ואולם לישראל יהיה קשה יותר להגיב לתקיפה ולפגוע במטרות חזבאללה במדינה אחרת ולא בזו שממנה יצאה התקיפה . ישראל תתקשה יותר לשכנע את הקהילה הבינלאומית שהתקיימו התנאים האחרים למימוש הזכות להגנה עצמית : ( 1 ) סף השימוש של חזבאללה בכוח הנדרש כדי להפעיל את הזכות להגנה עצמית . היו שהביעו את העמדה שהתקיפה ב- 12 ביולי, שהחלה את מלחמת לבנון השנייה וכללה הרג חיילים, חטיפת חיילים אחרים וירי רקטות נרחב, לא חצתה את הסף הנדרש . אומנם זו עמדה קיצונית, אבל היא מחדדת את הצורך לבחון אם די בתקיפות נרחבות פחות כדי שתוכר זכותה של ישראל להגנה עצמית . גם השאלה אם ריבוי של תקיפות "קטנות" יכול להצטבר כך שיצדיק שימוש בכוח להגנה עצמית עדיין לא הוכרעה . עם זאת, נראה שהגישה העונה לשאלה זו בחיוב צוברת תמיכה . ( 2 ) שאלת האחריות המדינתית של לבנון ( או סוריה ) עדיין רלוונטית . יש הסבורים שאם התוקף הוא ארגון לא מדינתי ( חזבאללה ) , והמדינה שהוא פועל בה אינה

המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר