|
|
עמוד:8
8 מחקר מדיניות 184 | מצפון תיפתח הרעה ? לפיכך המצב בגבולה הצפוני של ישראל אינו יציב . הסלמה של אירוע מקומי או החלטה מכוונת של חזבאללה או פטרוניו האיראנים עלולות להידרדר לעימות נרחב . על רקע זה מתוארים במחקר זה אתגרי המשפט הבינלאומי שישראל עלולה לעמוד לפניהם בתרחישים שונים של עימות עתידי בצפון ומוצעות דרכים שונות שבהן אפשר להיערך מראש לאתגרים אלו . עימות אפשרי עם חזבאללה בצפון שונה מעימות עם חמאס או עם ארגוני הטרור הפלסטיניים האחרים בעזה בעיקר בשל המעורבות העמוקה של מדינות זרות : חמאס פועל בשטח רצועת עזה, ששאלת הריבונות בו אינה ברורה, ואף שנויה במחלוקת ; חזבאללה, לעומת זאת, פועל בשטחה של לבנון ובשטחה של סוריה, שתי מדינות ותיקות ומוכרות שחברות באו"ם . באילו נסיבות יישאו לבנון וסוריה באחריות למעשיו של חזבאללה ? מה המשמעות המעשית של אחריות זו ? אלו הן, בין השאר, השאלות שבהן עוסק המחקר . זאת ועוד : מעורבות איראן בסיוע לחזבאללה עמוקה הרבה יותר ממעורבותה בסיוע לחמאס ולג'יהאד האסלאמי בעזה והיא כרוכה גם בנוכחות פיזית וגלויה של כוחות צבאיים של איראן בסוריה, אך לא בעזה . לבסוף, בשטח לבנון פועל כוח שמירת שלום של האו"ם ( יוניפי"ל ) , שהוא "שחקן" נוסף שיש להתחשב בקיומו במקרה של עימות עתידי . מחקר זה מתמקד בדיני השימוש בכוח ( jus ad bellum ) . שלא כמו דיני הלחימה ( jus in bello ) , הדיון הציבורי בישראל לא ייחד להם עד כה תשומת לב רבה . דינים אלו מסדירים את האיסור על השימוש בכוח בין מדינות ואת חריגיו, ובראשם הזכות להגנה עצמית . דיני הלחימה פועלים במישור הטקטי ומסדירים את ניהול הלחימה — אילו מטרות מותר לתקוף ובאילו אמצעי לחימה ושיטות לחימה מותר להשתמש ; דיני השימוש בכוח, לעומת זאת, פועלים במישור האסטרטגי וקובעים מתי מותר למדינה להפעיל כוח כלפי מדינה אחרת או בשטחה של מדינה אחרת — ולאילו תכליות . דיני השימוש בכוח של המשפט הבינלאומי הם חלק מן ה"טופוגרפיה" של המלחמה . מדינאי החפץ להשיג את מטרותיו בעימות צבאי כדאי שיכיר היטב את כל הצדדים של השטח שבו נערכת ההתמודדות ויתכונן מראש באופן שיקדם את מטרותיו .
|
|