|
|
עמוד:12
12 מחקר מדיניות 182 | התמורות במשימות ובמיומנויות הנדרשות מהעובדים בישראל המשימות הנדרשות, גם במקצועות השורדים . למשל, אם בעבר סיפקו עובדי אשנב בבנק בעיקר שירותים רוטיניים ובסיסיים מאוד ( למשל, משיכת מזומנים והפקדת צ'קים ) , כיום סוג השירותים הפיננסים שהם נדרשים לספק מתוחכם ומגוון בהרבה, ומצריך חשיבה אנליטית וגם יכולת עבודה במחשב . שינויים מסוג זה בכל משלח יד ספציפי השפיעו יחד על תמהיל המשימות ) tasks ( המבוצעות בשוק העבודה, ובמקרים רבים גם על פריון העובדים במקצועות השונים . יתרה מזו, עד לא מזמן היה הדגש בהתמודדות עם בעיית הפריון הנמוך של העובדים בישראל הגדלת הנגישות להשכלה גבוהה לאוכלוסיות מגוונות, ואילו היום מתרחבת ההבנה שמעבר לכך יש חשיבות מכרעת ליצירת מערכות להקניית מיומנויות שיאפשרו לעובדים להתמודד טוב יותר עם השינויים במשימות הנדרשות . במילים אחרות, תכנון וחשיבה על מדיניות שוק עבודה במונחי מקצועות או רמת השכלה אינה מספיקה ; במקום זאת, יש צורך בהסתכלות חדשה המתמקדת במשימות המרכיבות את משלחי היד ובמיומנויות הנדרשות כדי לבצע אותן . עם זאת, חשיבה כזאת מעלה שאלות עובדתיות בסיסיות שעליהן טרם ניתן מענה : מהן התמורות שעבר שוק העבודה הישראלי מבחינת השינויים במשימות הנדרשות ? איך השפיעו השינויים האלה על הקיטוב בסוגי המקצועות ועל העמקת אי-השוויון ? באיזו מידה הושפעו עובדים ועובדות במגזרים שונים מהשינויים בתמהיל המשימות הנדרשות ? האם התמורות שעבר שוק העבודה בישראל מבחינת משימות ומיומנויות נדרשות ייחודיות בהשוואה לשינויים שנראו במדינות מפותחות אחרות ? כדי לענות על שאלות אלו מחקר זה מאמץ גישה מבוססת משימות ( task - based approach ) לניתוח שוק העבודה . בגישה זו משימות הן יחידות העבודה שמילוין נחוץ לייצור מוצר או למתן שירות כלשהו, ומיומנויות ( skills ) הן הכישורים המאפשרים לעובדים למלא את המשימות הנדרשות . גישה זו רואה במשלח יד אוסף של משימות אופייניות, ולכן מתמקדת בבחינת הביקוש למשימות, שהוא הכלי לניתוח מגמות השינוי בשוק העבודה ולהבנתן . במחקר זה אנו משתמשים בנתונים מינהליים על העובדות והעובדים בישראל — נתונים מגוונים, ובהם נתוני תעסוקה והכנסה לאורך שני עשורים — וממזגים אותם עם מסד נתונים ייחודי המאפיין את המשימות הנדרשות בכל משלח יד . שילוב זה מאפשר לנתח
|
|