|
|
עמוד:8
8 אלעזר בן לולו, עופר שיף תיוג ה'אחר', הן כמאבק לזכות בהכרה מצד הציבור הישראלי, והן כמאמץ מתמשך להרחיב את ההגדרות ההגמוניות הקיימות של ה'אנחנו' הקולקטיבי הישראלי ולקרוא עליהן תיגר . אם כך, אפשר לראות קובץ זה כניסיון ללמוד על מאבקים ומתחים בין תפיסות שונות לכינוּן 'אנחנו' ישראלי כפי שהן באות לידי ביטוי במבטים שונים על ושל התנועה הרפורמית . קריאה זו מזמינה הבחנה בין מבטים מבחוץ שמבטאים את היחס כלפי התנועה בישראל מצד קבוצות שונות, ובין מבטים פנים-רפורמיים המתמודדים עם היחס כלפיה . בהתאם, חילקנו את הקובץ לארבעה שערים : בשניים הראשונים מאמרים שעוסקים במבטים חיצוניים על התנועה, ובשניים האחרונים מאמרים שמבקשים לנתח את האופן שבו מגיבים בתנועה למבטים אלה, וזאת תוך כדי מאמץ מורכב של התנועה לזכות להכרה מהציבור הישראלי, ובאותה עת גם לקרוא תיגר ולשנות את התפיסות הקיימות של ה'אנחנו' הישראלי שאל תוכו היא מבקשת להתקבל . שער א — המבט הישראלי : מאפייני יסוד היסטוריים וסוציולוגיים המאמרים הכלולים בשער הראשון מבקשים לאתר ולפענח תפיסות ישראליות בסיסיות שאינן תחומות ליחס של מגזר מסוים לתנועה הרפורמית . את השער פותח מאמרה של תמר הרמן שבאמצעות סקר דעת קהל מפלח את עמדות הציבור בישראל בנוגע למעמדה של היהדות הרפורמית . המסקנה העיקרית הנגזרת מן הנתונים היא שלמרות עלייה ניכרת במספר המסגרות הרפורמיות ועלייה בביקוש לשירותים שהן מציעות, ועל אף אהדה מתרחבת בחוגים חילוניים ונכונות להשתמש בשירותי הדת שמציעה התנועה, לא חל שינוי מובהק ביחס המסתייג כלפיה . היהדות הרפורמית עדיין נתפסת בקרב ציבורים רחבים בישראל, בעיקר בקרב שומרי הלכה, כנטע זר ; ואילו הציבור הלא-אורתודוקסי שבחלקו פתוח יותר מבעבר לאפשרות של יהדות ליברלית, עדיין לא מגלה תחושת מחויבות וקרבה אמתית כלפיה . לעומת הרמן שמתמקדת בבחינת מגוון העמדות בציבור כלפי התנועה הרפורמית, כל אחד מהמאמרים האחרים בשער זה מתמקד באיתור ובפיענוח דפוס אחד מסוים שעשוי לאפיין את העמדה הבסיסית כלפי התנועה בקרב הציבור הישראלי . אבינועם רוזנק בוחן תפיסה שנמצאת לטענתו בבסיס החשיבה הליברלית בנוגע לתפקידם של הערכים האוניברסליים בהגדרת גבולות הקולקטיב היהודי . על פי תפיסה זאת דת ראויה היא מסגרת נרטיבית ומעשית של רעיונות ראויים אוניברסליים . רוזנק עוקב אחר השתנותם של התכנים האוניברסליים ביהדות הליברלית מאז ימי 'המוסר הטבעי' של משה מנדלסון ועד ההקשרים העכשוויים של שוויון, הכלה והומניזם . באמצעות דיון ממוקד בסוגיית נישואי התערובת הוא מדגים כי משעה שתכנים אוניברסליים נעשים לתובנות יסוד ביהדות, ההבדלה בין ישראל
|
|