|
|
עמוד:326
שכו מדע תורתך — שבת 7 והמצווה "ואהבת לרעך כמוך" הוא כלל גדול בתורה . בשיעורנו זה ובשיעור הבא אחריו תיבחן גדולתו של הכלל הזה שבמשנה . הכלל הגדול נחלק לארבעה סעיפי משנה . המכנה המשותף של ארבעת הסעיפים הוא שמדובר במי שעשה "מלאכות הרבה" . כלומר מבחינה מעשית כל המקרים דומים, ובכולם מדובר שאדם עשה כמה וכמה מלאכות בשבת, בשגגה . ההבדלים בין המקרים הם בטיב השגגה . במקרה הראשון מדובר ב"שוכח עיקר שבת", דהיינו, 8 במקרה השני מדוברעצם איסור שבת נשכח ממנו . ב"יודע עיקר שבת ועשה מלאכות הרבה בשבתות הרבה" . כפי הנראה, למרות שהדבר אינו מפורש בלשון המשנה, מדובר בכך ששכח את העובדה שימים אלו הם 9 במקרה השלישי הוא שגג באי ידיעת איסורי שבתות . מלאכות אף שידע שהיום הוא שבת . במקרה הרביעי, השכחה דומה לזו של המקרה השלישי, אבל מדובר על כך ש"עשה מלאכות הרבה מעין מלאכה אחת" . הסעיף הרביעי הוא המבחין בין אבות לתולדות בשבת, ומבאר את משמעות ההבחנה הזאת לחיובי חטאות . בכך הוא מהווה הקדמה למשנה הבאה בפרק, המשנה המפרטת את אבות המלאכות . נעסוק בו בנפרד בשיעור "אבות מלאכות" . עיקר עיוננו בשיעור הזה יהיה בסעיף הראשון, בשוכח עיקר שבת . קרבן על המחשבה חידושו של הכלל שבמשנה הוא שחיוב הקרבן מותאם בדרך כלל לסוג השכחה, ולא למעשיו של השוגג . בשלושת המקרים הראשונים האדם עשה מלאכות הרבה בשבתות הרבה, ועונשו משתנה בהתאם לשגגה . אם שכח את איסור שבת כולו, הוא חייב רק קרבן אחד 10 יהיהעל השגגה האחת . אם שגג ושכח את יום השבת, חייב על כל שבת ושבת קרבן אחד . ואם שגג ושכח את המלאכות, יהיה חייב על כל מלאכה ומלאכה . אפשר להסיק בפשטות מן הכלל שבמשנה, שקרבן חטאת אינו מכפר על מעשה העבירה, אלא על המחשבה השגויה של העבריין . אילו היה עליו לכפר על כל חילול שבת וחילול שבת שעשה בשוגג, מה לי אם שכח שזו שבת, או שלא ידע שאסור לחלל שבת, או שלא ידע שהמלאכות אסורות ? סוף סוף, האיש זרע וחרש וקצר כך וכך פעמים בשבת באיסור . רק אם מפרשים שהקרבן מתייחס למחשבת השגגה, אזי להבדל בין שגגותיו צריכה להיות השפעה על כפרתו . כדברי בעל ערוך השלחן : והטעם פשוט . דחיוב חטאת הוא על השגגה וכששגג בשבת הרי שגגה אחת היא, אבל כששגג במלאכות הרבה שגגות הן ששגג במלאכה זו ובמלאכה זו וכו' . וכך שנו חכמים במשנה דכלל גדול וכן פסק הרמב"ם בפ"ז משגגות . הרעיון שהגורם הקובע לעניין חטאת הוא המחשבה בלבד, מקורו בהלכות שגגות שבמסכת כריתות, ומשנתנו היא ענף שלו, הנוגע להלכות שבת . כדי להבין את הרקע למשנתנו יש לעיין תחילה בפרק ג של מסכת כריתות . ג . חומר במינין הרבה חלקים גדולים ממסכת כריתות עוסקים בהלכות שגגות ובהבדלים שבין מקרים של עבירות בהעלמות באופנים שונים . חלק הארי של הפרק השלישי מוקדש לנושא שאנו עוסקים בו, לעבירות מסוגים שונים שנעשו בהעלם אחד . בצירוף של עבירות שונות שנעשו ביחד קיימת שיטת רבי שמעון ש"אין איסור חל על איסור", ואין 11 אולם יש מצבים שבהם מתחייבים אלא באחד מהם . צירוף איסורים אינו נחשב ל"איסור חל על איסור", ויש איסורים שיכולים לחול ביחד, כגון איסורים החלים ב"בת 12 לצורך דיוננואחת", וכן "איסור כולל" ו"איסור מוסיף" . כאן נניח שמדובר במקרים שבהם יכולים האיסורים לחול ביחד . אכל חֵלֵב וחֵלֵב בהעלם אחד אינו חייב אלא חטאת אחת . אכל חֵלֵב ו דם ו נותר ו פיגול בהעלם אחד חייב על כל אחד ואחד . זה חומר במינין הרבה ממין אחד . . . מן המשנה הזאת נובעת הבחנה בין ריבוי כמותי של עבירה אחת לבין ריבוי של עבירות שונות . אכילת כמות גדולה של חלב, נחשבת לעבירה אחת אם נעשתה בהעלם אחד, כלומר בשכחה רצופה, כשלא נזכר באמצע ערוך השלחן או"ח סי' רמב סעיף יז כריתות פ"ג מ"ב 7 ירושלמי נדרים פ"ט ה"ד . 8 אבל הוא יודע שיום זה הוא שבת ( רמב"ם, פירוש המשנה ) . 9 ר"ע מברטנורא . דבר זה מוכח מכך שבמקרה השלישי מדובר על מי "שיודע שהוא שבת" . משמע שבמקרה השני לא ידע שהיום הוא יום שבת . לפי נוסח המשניות בכת"י קויפמן ופרמה, הסעיף השני והשלישי אחד הם . 10 ייתכן שכל השבתות נשכחו בהעלם אחד, כגון שהיה מחוץ למקום יישוב ולא היה בידו לוח, ובמשך זמן ארוך שגה ושמר שבת בימי ראשון . וייתכן שנשכחו בנפרד : שכח שהיום שבת מספר פעמים, בלי קשר ביניהם . עניין זה נתבאר בהרחבה במשנה ובגמרא מסכת כריתות, טז ע"א - ע"ב . 11 בבלי פסחים לה ע"ב - לו ע"א : "רבי שמעון היא דאמר אין איסור חל על איסור דתניא רבי שמעון אומר : האוכל נבלה ביום הכפורים פטור" . ועי' בסוגיה בנזיר ד ע"א וקידושין עז ע"ב . 12 עי' על כל זה בפירוש המשניות לרמב"ם לפרק שלישי בכריתות .
|
|