|
|
עמוד:14
14 באָבע מעשׂיות לספרות העממית ולסיפור העממי מספר מאפיינים עיקריים . ראשית, 2 שנית, סיפורי העם הם "סיפורים לסיפורי עַם אין מחבר ידוע . שעברו מדור לדור, וכל מספר שינה את הסיפור והתאים אותו לקהל שלו . הסיפור פשט צורה ולבש צורה חדשה . בת המלך הפכה לבת השולטן, הסוס הפך לגמל ולהפך . שמות הגיבורים השתנו מג'וחא לנאסר א דין, להרשל'ה או לחושם . אפילו מוסר ההשכל השתנה, 3 במשך דורות סופרו סיפורים אלו כמו והותאם לחברה שסופר בה" . באופן טבעי, מבלי שמישהו ייחס להם ערך מדעי כלשהו . מאפיין נוסף של הספרות העממית, הקשור גם לסיפורים בספרות המוסר, הוא היסוד הפלאי, העל-טבעי, שהוא חלק אינטגרלי מרוב הסיפורים העממיים . יסוד זה מאפשר למספרים, למאזינים ולקוראים להתחבר לסיפור, שכן הוא הופך אותו לאטרקטיבי בעיניהם . מעבר לעניין שהסיפור מעורר בקוראים במופלא, באחר ובשונה, הוא עשוי אף לעודד אותם ולטעת בהם תקווה באפשרות קיומה של מציאות 2 "מחברי הסיפורים העממיים הם על פי רוב עלומי שם . הם עברו מאב לבנו, מפה לאוזן, ועם הזמן נמסרו על ידי משוררים - מזמרים מקצועיים ( ביוונית : ראפסודים ; בקלטית : בארדים ; באיסלנדית : סקאדים ; באנגלית : סקופים ) " ( חסקין, תרבות ) . 3 חסקין, תרבות .
|
|