|
|
עמוד:14
אוצר הספרים בלאדינו 14 22 כשלושים שנה לאחר מכן נדפס הספר "יחוס הצדיקים", ששימש מעין מדריך לקברי בשנת 1568 . הצדיקים הטמונים בארץ ישראל . חיבור אנונימי ששייך לתקופה זו ושראוי לציון הוא "פואינטי קלארה" ( "מעיין צלול" ) , כתב פולמוס נגד הדת הנוצרית . חיבורים אחדים מן הסוג הזה יתפרסמו גם במאות הבאות . גם פרסומים ללא שום זיקה ליהדות מלבד לשון כתיבתן והאותיות בהן הם נדפסו 23 ראו אור באותה תקופה . דוגמה לכך היא המחזה "אקילאנה", שנדפס בוונציה סמוך לשנת 1600 . נסכם ונאמר שארון הספרים בלאדינו במאה השש עשרה מתאפיין במפעלי תרגום גדולים של ספרות היסוד היהודית, בתחומי המקרא, ההלכה, המוסר וההגות, ועם זה יש בו גם יצירה מקורית והפצה של מגוון סוגות ספרותיות כגון שירה ודרמה . מצד הלשון, דפוסי הלאדינו במאה זו, אף שנכתבו בכתב עברי, מציגים שפה הקרובה במידה רבה לשפה הספרדית הקסטליאנית בת הזמן, לפחות במרכזי היהודים-הספרדים מסביב לאגן הים התיכון המזרחי . המאה השבע עשרה יבול הדפוס העברי ברחבי האימפריה העות'מאנית במאה השבע עשרה היה קטן במידה ניכרת מזה של המאה הקודמת, לא רק במספר הספרים שנדפסו בשפה העברית אלא גם ובמיוחד באלו שנדפסו בלאדינו . אפשר להצביע על עשרות כותרים שנדפסו בתקופה זו וכוללים טקסטים בלאדינו – קרוב לשישים כותרים כוללים מהדורות של ספרי מקרא וחיבורים מספרות חז"ל בעלי אופי ליטורגי, כגון שיר השירים, פרקי אבות והגדה של פסח, מתורגמים ללאדינו . נמצאו בתקופה זו גם גלוסרים מקראיים בלאדינו וקובצי שירה ( קופלאס ואזהרות ) . ברם מאה זו מצטיינת בעיקר בספרי תפילה בעברית שבהם טקסטים אחדים בלאדינו, כגון תרגום הפטרות והוראות לעריכת סדר ההגדה בחג הפסח . חיבורים שלמים בלאדינו הם דבר נדיר במאה זו . כזו היא מהדורתו השנייה של ר' מאיר בנבנישתי לספר "שלחן הפנים" משנת שס"ב ( 1602 ) . כותר מקורי אחד בלבד – "דיאלוגו דיל קולוראדו" - שהוא חיבור על מחלת השָנִית, שנדפס בשאלוניקי בשנת שס"א ( 1601 ) , ראה אור כבר בראשיתה של המאה השבע עשרה, אך אם לשפוט על פי מאפייניו הלשוניים – נראה שיש לשייכו לחיבורי המאה השש עשרה . 24 מחקרים אחדים נדרשו לתופעת היעדרותם של חיבורים מקוריים בלאדינו במאה השבע עשרה . 25 תופעת השקט הספרותי של דפוסי לאדינו חוקרים אחדים אף כינוה בשם "המאה האילמת" . השורר בתקופה זו מתעצמת במיוחד לאור ההשוואה לנעשה במאה שלאחריה ולריבוי היצירה בה . המאה השמונה עשרה המאה השמונה עשרה נחשבת לתקופת "תור הזהב" של ספרות הלאדינו . ייחודיותה של התקופה 22 נדפס עם ספר "שארית יוסף", מאת יוסף בן שם-טוב . הלוחות שאובים מחיבור של אברהם זכות ( "לוחות אסטרונומיים עם ביאור" ) . תלמידו יוסף ויזינו ערך קיצור של החיבור, בלועזית, ודניאל ב"ר פרחיה העביר את הטקסט הספרדי לאותיות עבריות והוסיף "משלים חדשים", כלומר הוראות ודוגמאות לשימוש בלוחות . לתיאור מפורט של השתלשלות זו ראו : יודלוב, גנזי ישראל, מס' 1332 . 23 בגניזת קהיר נמצא שריד מן המחזה "קומדיה אקילאנה" מאת ברטולומה די טורס נאהרו, בספרדית-יהודית . למידע ראשוני על שריד זה ראו : גוטוירט, מורשת, עמ' 1 ; וביתר הרחבה : גוטוירט, תרבות . לתרגום עברי של המחזה ראו : פרץ, אקילאנה . 24 ראו : חסן, מבט, עמ' 33 ; הנ"ל, ספרות, עמ' 320 ; בוניס, לשון, עמ' 701 . 25 פרץ, חלומות, עמ' 56 ; פרץ, קופלאס, עמ' 39 .
|
|