א. זהות בתנועה

עמוד:13

מתי ואיך הומצא העם היהודי ? 13 וענייה היא גם הייתה בשעה שראשוני מפוני הגטו הובלו במשאיות הגז האיטיות והמסורבלות, והיא בתוכן . הייתה זו טכנולוגיית השמדה פרימיטיבית שהטרימה את המצאת התאים היותר יעילים . בהגיעם לאזורי הכיבוש הסובייטים ידע שולק כי עליו להסתיר את עובדת היותו קומוניסט . זמן קצר קודם לכן, חיסל סטלין את ראשי הקומוניזם הפולני . שולק חצה את הגבול הגרמני – סובייטי החדש כשבאמתחתו זהות ישנה – חדשה — יהודי מוצהר . באותה עת הייתה ברית המועצות המדינה היחידה שהסכימה לקלוט פליטים יהודים, אלא שהיא הגלתה את מרביתם לאזוריה האסיאתיים . שולק ורעייתו נשלחו, למרבה המזל, לאוזבקיסטן הרחוקה . לעומת זאת, לגיסתו שהייתה משכילה ובקיאה בשפות, ניתן יחס מיוחד : הותר לה להישאר באירופה המתורבתת, שלמרבה הצער, עדיין לא הייתה קרויה אז "יודו – נוצרית" . כך נפלה ב – 1941 בידי הנאצים והגיעה בהשגחתם הצמודה למשרפות . ב – 1945 שבו שולק ואשתו לפולין, אך מדינה זו, גם ללא הצבא הגרמני עדיין המשיכה להדוף מתוכה יהודים . שולק הקומוניסט הפולני נותר שוב חסר מולדת ) זאת, כמובן, אם לא ניקח בחשבון את הקומוניזם, שחרף התלאות עדיין שימש לו כארץ אמונה ( . עם רעייתו ושני עולליו הוא מצא את עצמו חסר כול במחנה עקורים בהרי בוואריה הגבוהים . שם גם פגש באחד מאחיו, שבניגוד אליו סלד מהקומוניזם ואהד את הרעיון הציוני . האירוניה המחייכת של ההיסטוריה : האח, חסיד ציון, קיבל אשרת כניסה למונטריאול וחי בה את שארית ימיו, שולק ומשפחתו הקטנה הועברו על ידי הסוכנות היהודית למרסיי ובסוף 1948 הפליגו ממנה לחיפה . שולק נקבר בישראל . לפני כן, חי חיים ארוכים תחת השם שאול, אם כי מעולם הוא לא נעשה ממש לישראלי . הרי גם בתעודת הזהות שלו הוא לא הוכר ככזה . למרות שבמסמך הזיהוי הממלכתי לאומיותו ודתו צוינו כיהודיים — שכן בשנות ה – 60 נכפה רישום דתו של אזרח אף אם היה כופר עקשן — הוא נותר תמיד הרבה יותר קומוניסט מאשר יהודי, והרבה יותר יידישיסטי מפולני . העברית, על אף שהחל לתקשר בה, לא התחבבה עליו במיוחד . עם בני משפחתו וידידיו הקרובים הוא המשיך לשוחח ביידיש . הוא התגעגע ל"יידישלנד" של מזרח אירופה ולעולם המהפכה שבעבע ותסס בה לפני המלחמה . בישראל הוא חש שגזל את אדמתם של אחרים . אמנם בלית ברירה עשה זאת, אך עדיין נותרה היא גזילה בעיניו . ניכורו הנראה לעין לא היה מהצברים, למרות שבזו ליידישיסטים כמותו, אלא דווקא מהטבע . החמסינים של הלבנט לא היו ממש שלו . הם רק העצימו את געגועיו לשלג העבה שכיסה את רחובות לודז' . שלג פולני שהלך ונמס בזיכרונו עד שנפוג לחלוטין כאשר כבו עיניו . על קברו שרו חבריו הזקנים את "האינטרנציונל" .

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא