|
|
עמוד:13
פרולוג - בין שני אולמות | 13 עצמו משימה זו, להעלות על במותיו הצגות בשפות אלו באופן המקצועי ביותר ובתמיכה כספית ראויה . לשם כך יש להבין את כוח המשיכה של הלשונות ואת הפוטנציאל התיאטרוני הטמון בהן . הספר מזמין מחקר המשך, שיבחן את היישום של הצעה זו, כאשר הטענה המרכזית בו תהיה שבכל הנוגע ללשונות היהודיות, השפה עצמה מהווה מופע ; היא הופכת לדמות על הבמה . בשנים 2020 - 2021 הייתה אומנות התיאטרון נתונה במשבר עולמי . לא היה ברור מה יהיו פניה אחריו . בשל מגפת הקורונה פסקה הפעילות התיאטרונית ברחבי העולם, והיוצרים נדרשו להמציא את עצמם מחדש . מצב זה העמיק את המשבר האומנותי שקינן עוד קודם לכן במדיום התיאטרון : בעשרות השנים האחרונות ההתקדמות הטכנולוגית, השפע והנגישות לסרטים ולאמצעים דיגיטליים, לצד קצב חיים יום - יומי מואץ, מאתגרים את עולם התיאטרון, והוא מחפש פתרונות צורניים ותוכניים . אני סבורה שנושא הספר יוכל להעשיר את התיאטרון הישראלי ומקווה שהמשבר יצמיח כיוונים חדשים . ויש כאן גם עניין אישי : נולדתי ברומניה, בעיר יאשי . כשמונים שנה לפניי נולד שם תיאטרון היידיש . המוצא המשותף הוא עבורי תואר אריסטוקרטי, והמחקר נשא אותי למסע אקדמי ואישי . הוא החל בסקרנות שעוררו בי הצגות שכמותן לא פגשתי מעולם, לשונות שלא ידעתי על קיומן, ותגובות קהל שקשה למצוא בתיאטרונים הרפרטואריים . בתחילה לא חשבתי להפוך את ההנאה למחקר, עדיין לא ידעתי להעריך את היקף התופעה ואת עומקה, אבל כל הצגה שצפיתי בה עוררה בי מחשבות והזרימה בי אדרנלין . לא אחדש מאום אם אומר שמדינת ישראל היא כר פורה למחקרים יוצאי דופן . אין צורך להרחיק ליבשות אחרות, הן פשוט באות לכאן . כאשר התחלתי לתעד את ההצגות ולראיין יוצרים וצופים, הבנתי שאני צועדת על קרקע בתולה ; שכמעט לא קיים חומר אקדמי על תיאטרון בלשונות היהודיות ( מלבד תיאטרון יידיש ומחזות בלאדינו ) , ולא נערך שום דיון מעמיק בעניין . ככל שהתקדמתי במחקר, התחלתי להציג את הנושא בכנסים אקדמיים בארץ ובעולם . התגובות שקיבלתי נחלקו בדרך כלל באופן זה : בישראל נאמר לי שהנושא מעניין מאוד וחשוב מאוד, ועלתה התהייה כיצד איש לא עסק בו קודם לכן ; בהרצאות בחוץ לארץ נחשב הנושא אקזוטי ועם זאת פוליטי . אף שאינני נוגעת בעניינים פוליטיים, אלא מתמקדת בהצגות ובשפות, מורכבות התרבות הישראלית המתגלה כאן זיכתה אותי בתשומת לב רבה, והבהירה לפרופסורים לתיאטרון שנכחו בהרצאותיי, שמדינת ישראל אינה שלוחה בלעדית או מושבה של התרבות המערבית במזרח התיכון, כפי שרבים מהם סברו וגם אמרו בקול .
|
|