|
|
עמוד:9
בתקופות אלו . בתקופה הביזנטית זכה האזור לתנופת פיתוח מרשימה ונבנתה בו שכונת מגורים ובה מערך ניקוז מפותח . החיים במקום נמשכו גם במהלך התקופה המוסלמית הקדומה ( בתקופה העבאסית ואולי גם בתקופה האומאיית שקדמה לה ) . רוני רייך ואלי שוקרון המשיכו השנה את ניקוים של קטעים ארוכים של תעלת הניקוז מימי הבית השני העולה מאזור בריכת השילוח לעבר הכותל המערבי והר הבית . בין הממצאים הרבים העולים מן החפירה : שעון שמש, מכסה אבן של תא בדיקה של תעלת ניקוז, מטבע שקל צורי נדיר שכמותו שימשו לתשלום מס מחצית השקל במקדש בימי הבית השני ועוד . יחיאל זלינגר השלים השנה את חפירת קו הביצורים על המדרון הדרומי של הר ציון, וכאן הוא מציג את המסקנות הראשוניות מן החפירה, בטרם הושלם עיבוד החומר . בחפירה זו שנערכה בעקבות חפירתם של בליס ודיקי בסוף המאה התשע עשרה נחשף תוואי הביצור של ימי הבית השני בתוואי 'החומה הראשונה' והביצור מן התקופה הביזנטית . חידושים ותגליות הם נשמת אפו של המחקר הארכיאולוגי ואולם עניין רב מצוי גם במחקר העיוני הבנוי על חידושים אלו כעל קומת מסד . בכרך הנוכחי מספר מאמרים עיוניים העוסקים בבעיות חשובות בתולדות עיר דוד וסביבתה הקרובה . הן בכנס השביעי והן בכנס השמיני הציג גבריאל ברקאי ניתוח מקראי - אטימולוגי - היסטורי - ארכיאולוגי של מונחי יסוד הקשורים בעיר דוד . בכרך שלפנינו משלים ברקאי את המלאכה ומציג ניתוח מפורט ומאתגר של המונח היסודי ביותר הנוגע לעיר דוד, והוא כמובן "עיר דוד" עצמה . . . זאת תוך נסיון להבנת תחולת המושג ומשמעותו כמו גם להבנת מיקומה של 'עיר דוד' המקראית . אשר גרוסברג מציג במאמרו נסיון לפענח את יחסם ההלכתי של חז"ל למדרון המזרחי של עיר דוד וזאת בהסתמך על המקורות ועל הממצא הארכיאולוגי . כמו כן נבחן מעמדם ההלכתי של השטחים שנוספו לירושלים בימי הבית השני ( בתחומי 'החומה השניה' ו'החומה השלישית' ) . ולבסוף, בפרוס האלף השלישי ולאחר שעיר דוד נחפרה על ידי כארבע עשרה משלחות שונות במהלך הדורות דומה כי הגיעה העת לסיכום – שאינו אלא, כך יש לקוות, סיכום ביניים . רוני רייך ואלי שוקרון מציגים מבט סינופטי על תולדות מחקרה של עיר דוד . למאמרם מצורפת מפת החפירות הארכיאולוגיות בעיר דוד שהותקנה בידי רוני רייך במיוחד לצורך הפרסום הנוכחי . ד”ר אייל מירון עורך הכרך
|
|