|
|
עמוד:12
12 | פדגוגיה מתבוננת ותיקון עולם המאמרים בספר מאוגדים בחמישה שערים : המסגרת התאורטית ; המרכז לפדגוגיה מתבוננת במכללת סמינר הקיבוצים ; הקשר ההדדי בין חינוך להתבוננות ; התבוננות בהוראת השפות והאמנויות ; והתבוננות כפי שהיא מיושמת בבתי ספר בישראל . השער הראשון מציג את המסגרת המושגית לספר . הוא נפתח במאמרו של נמרוד אלוני, פילוסוף של החינוך, מחנך ואקטיביסט, המוביל את המכון לחינוך מתקדם במכללת סמינר הקיבוצים . במאמרו מציג אלוני את הפדגוגיה המתבוננת כמענה דחוף לצורכי השעה . לטענתו, צמיחתה של הפדגוגיה המתבוננת בעשרים השנה האחרונות היא מענה ישיר ותגובת נגד למצוקות עכשוויות . התנסויות בתרגולות גופניות ונפשיות, מפנות את תשומת הלב מקניית דעת אל טיפוח מודעות קשובה של הלומדים . אלוני מדגיש כי הפדגוגיה המתבוננת אינה באה להחליף את הלמידה האקדמית אלא מעשירה אותה בחיפוש אחר אמת, טוב ויופי, המקדמים חינוך לשלום, לצדק חברתי ולתיקון עולם . אורן ארגז, מומחה לחינוך מודע, ממפה את מופעי החינוך הקונטמפלטיבי בן זמננו . נקודת המוצא של ארגז היא הגדרת מעשה ההתבוננות עצמו כפעולה פנימית המתחוללת ב״מרחב פנים האדם״ . הדוגמאות במאמר ממחישות שפדגוגיה מתבוננת ניתנת לשילוב במידה שונה של אינטנסיביות ובאופנים מגוונים . ארגז מדגיש את המיומנות הנדרשת ביישום תרגולי התבוננות ואת פוטנציאל העומק הגלום בהם . עפרה מייזלס, ראש המרכז לחקר וטיפוח רוח האדם באוניברסיטת חיפה, מתארת במאמרה את אמצעי החינוך, ההוראה והלמידה ליישום פדגוגיה מתבוננת . מאחורי המגוון הרחב עומדת ליבה משותפת שמייזלס מכנה “נשמה״ . במאמרה היא קוראת למחנכים לחזור אל נשמת החינוך ולכוון את פעולתם לליבת קיומו המיטבי של האדם ולפוטנציאל התפתחותו . בשער השני מוצג המרכז לפדגוגיה מתבוננת במכללת סמינר הקיבוצים . יוסי בן אשר, שהוביל את הקמת המרכז עת שימש כראש המִנהל האקדמי במכללה, מציג את תהליך ההקמה מנקודת מבטו של מנהל ויזם . התהליך מתואר כמסע רוחני אישי וכתוואי פעולה ודרך היכולים לשמש את מי שרוצה להקים מרכז כזה במוסד חינוכי . בן אשר מתעד בגילוי לב את החיפוש אחר סגנון ניהול מתאים למהלך העדין בהקמת המרכז הראשון לפדגוגיה מתבוננת בארץ . נירית אסף, מהחוג להוראת המדעים במכללת סמינר הקיבוצים, מתארת שיטה פדגוגית מקורית שפיתחה בזיקה למשנתו של יהושע מרגולין, ממייסדי המכללה . שיטת
|
|